קרב פנים אל פנים (קפא"פ)
אימוני הספורט השימושי בפלמ"ח נועדו להגברת כושר הסבילות של הפרט, לחיזוק בטחונו העצמי, לחישול הרוח הקרבית וכאמצעי לתקיפה ולהתגוננות בעת הצורך. האימונים כללו תירגולים גופניים מסוגים שונים ולימוד השימוש בכלי נשק "קרים", כגון איגרוף, ג'יאו-ג'יטצו וסכין. החשוב שבמקצועות במסגרת זו היה הקפא"פ - קרב פנים אל פנים, שבו הלוחם חמוש במקל (קצר או ארוך).
אימוני הספורט השימושי בפלמ"ח נועדו להגברת כושר הסבילות של הפרט, לחיזוק בטחונו העצמי, לחישול הרוח הקרבית וכאמצעי לתקיפה ולהתגוננות בעת הצורך. האימונים כללו תירגולים גופניים מסוגים שונים ולימוד השימוש בכלי נשק "קרים", כגון איגרוף, ג'יאו-ג'יטצו וסכין. החשוב שבמקצועות במסגרת זו היה הקפא"פ - קרב פנים אל פנים, שבו הלוחם חמוש במקל (קצר או ארוך). בשדה הקרב נודעה למקצוע זה חשיבות מעטה, אולם בהכשרת הלוחם היה ערכו רב כאמצעי לפיתוח דפוס הפעולה התוקפני מבחינה גופנית ורוחנית.
הפופולריות של המקל נבעה מהתאמתו לגילאים הצעירים ומהיותו תחליף ל"נשק החם", בייחוד בעימותים עם ערבים בלתי חמושים, בהפגנות רחוב ובמאבק המעפילים באניות נגד מדיניות בריטניה. המקל המועדף בפלמ"ח היה המקל הקצר, באורך 60 ס"מ, שניתן להחביאו בשרוול עד לפעולה. שיטת ההפעלה של המקל התבססה על כך שהאוחז בו אינו ממתין ליריב או בורח ממנו, אלא רץ לעבר המתנגד בולם את מכותיו ועובר מיד להתקפה עליו. אימוני הקפא"פ כללו תירגול מצבי עמידה נכונה, צורת מתן החבטות באזורים שונים של הגוף ודרכי התגוננות עם אלה ובלעדיה (כנגד אוחז באלה).
משה (משה'ל) הורביץ היה האחראי לפיתוח המקל כ"נשק קר" עממי עיקרי בקרב פנים אל פנים. השיטה פותחה עוד לפני הקמת הפלמ"ח, בקרב חניכי תנועת הנוער 'המחנות העולים'. באותה עת העדיפו ב'הגנה' את השימוש במקל ארוך (1 מ') ככלי נשק "קר", שהיה מקובל בשימוש כוחות הבטחון הבריטיים בהודו. המקל הארוך אמור היה לתת מענה ל"נשק הקר" של הערבים הנבוט, שאורכו כמטר אחד, ולמקלות של רועי הצאן הערבים, שאורכם כשני מטר ויותר. אנשי ה'הגנה' סברו שהשימוש במקל הקצר חושף את המשתמש לסיכון עצמי גבוה מדי.
הפלמ"ח אימץ את הקפא"פ, שעבר בהמשך גם ל'הגנה', ביוזמתו של יצחק שדה. בחודשים דצמבר 1941 - ינואר 1942 אירגן מטה הפלמ"ח קורס ראשון למחנאות ולקפא"פ במשמר העמק, בפיקודו של עקיבא עצמון. במהלך הקורס הוכחה יעילותו של המקל הקצר בהתמודדות עם מקלות קצרים וארוכים יותר ואובחנה תרומתו לחינוך הלוחמים לנקיטת יוזמה ולגילוי אומץ לב. מכאן ואילך נקבע המקל הקצר ככלי הנשק המרכזי באימוני הקפא"פ והספורט השימושי בפלמ"ח. פשטות ההכשרה של האנשים בשיטת הקפא"פ - בהשוואה לצורות לחימה והתגוננות אישית אחרות - איפשרה להקנותה ללא קושי רב לאלפים מלוחמי הפלמ"ח.
לפלמ"ח, שתיפקד בתנאי מחתרת כזרוע הצבאית של הנהגת היישוב במאבקה הפוליטי, הייתה שיטת הקפא"פ אמצעי לגיוון דרכי הפעולה ולהחדרת רוח קרב איתנה בשורותיו.
הפופולריות של המקל נבעה מהתאמתו לגילאים הצעירים ומהיותו תחליף ל"נשק החם", בייחוד בעימותים עם ערבים בלתי חמושים, בהפגנות רחוב ובמאבק המעפילים באניות נגד מדיניות בריטניה. המקל המועדף בפלמ"ח היה המקל הקצר, באורך 60 ס"מ, שניתן להחביאו בשרוול עד לפעולה. שיטת ההפעלה של המקל התבססה על כך שהאוחז בו אינו ממתין ליריב או בורח ממנו, אלא רץ לעבר המתנגד בולם את מכותיו ועובר מיד להתקפה עליו. אימוני הקפא"פ כללו תירגול מצבי עמידה נכונה, צורת מתן החבטות באזורים שונים של הגוף ודרכי התגוננות עם אלה ובלעדיה (כנגד אוחז באלה).
משה (משה'ל) הורביץ היה האחראי לפיתוח המקל כ"נשק קר" עממי עיקרי בקרב פנים אל פנים. השיטה פותחה עוד לפני הקמת הפלמ"ח, בקרב חניכי תנועת הנוער 'המחנות העולים'. באותה עת העדיפו ב'הגנה' את השימוש במקל ארוך (1 מ') ככלי נשק "קר", שהיה מקובל בשימוש כוחות הבטחון הבריטיים בהודו. המקל הארוך אמור היה לתת מענה ל"נשק הקר" של הערבים הנבוט, שאורכו כמטר אחד, ולמקלות של רועי הצאן הערבים, שאורכם כשני מטר ויותר. אנשי ה'הגנה' סברו שהשימוש במקל הקצר חושף את המשתמש לסיכון עצמי גבוה מדי.
הפלמ"ח אימץ את הקפא"פ, שעבר בהמשך גם ל'הגנה', ביוזמתו של יצחק שדה. בחודשים דצמבר 1941 - ינואר 1942 אירגן מטה הפלמ"ח קורס ראשון למחנאות ולקפא"פ במשמר העמק, בפיקודו של עקיבא עצמון. במהלך הקורס הוכחה יעילותו של המקל הקצר בהתמודדות עם מקלות קצרים וארוכים יותר ואובחנה תרומתו לחינוך הלוחמים לנקיטת יוזמה ולגילוי אומץ לב. מכאן ואילך נקבע המקל הקצר ככלי הנשק המרכזי באימוני הקפא"פ והספורט השימושי בפלמ"ח. פשטות ההכשרה של האנשים בשיטת הקפא"פ - בהשוואה לצורות לחימה והתגוננות אישית אחרות - איפשרה להקנותה ללא קושי רב לאלפים מלוחמי הפלמ"ח.
לפלמ"ח, שתיפקד בתנאי מחתרת כזרוע הצבאית של הנהגת היישוב במאבקה הפוליטי, הייתה שיטת הקפא"פ אמצעי לגיוון דרכי הפעולה ולהחדרת רוח קרב איתנה בשורותיו.