המערכה הפוליטית בפרשת הדחת גלילי
ב- 3 במאי הדיח דוד בן-גוריון, האחראי על נושא הביטחון במינהלת העם (אחר-כך בממשלה הזמנית) את ראש המפקדה הארצית (רמ"א) של ההגנה, ישראל גלילי. צעד זה חולל זעזוע במערכת הצבאית וגם במערכת הפוליטית.
ב- 3 במאי הדיח דוד בן-גוריון, האחראי על נושא הביטחון במינהלת העם (אחר-כך בממשלה הזמנית) את ראש המפקדה הארצית (רמ"א) של ההגנה, ישראל גלילי. צעד זה חולל זעזוע במערכת הצבאית וגם במערכת הפוליטית. למחרת ההדחה הודיעה מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) לבן-גוריון כי אינה משלימה עם הדבר, ודרשה להביא את הנושא לפני מינהלת העם, הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית והמפקדה הארצית. מפ"ם קישרה את הדחת גלילי עם הכוונה לפרק את הפלמ"ח ויצאה כנגדה במערכה מקיפה במוסדות הציוניים, בעיתונות וברחוב. מייד לאחר הדחתו כתב גלילי ליצחק טבנקין, מראשי מפ”ם, כי הדרך היחידה ללחוץ על בן-גוריון לחזור בו מצעדו היא באמצעות מאבק ציבורי, אותו יכולה לנהל רק המפלגה. עיתונה של מפ"ם, 'על המשמר', תקף את בן-גוריון והאשימו בחתירה לדיקטטורה ובפגיעה במאמץ המלחמתי. כוונתו של בן-גוריון, כתב העיתון, היא לפטר מפקדים המזוהים עם המפלגה ולבסוף לחסל את הפלמ"ח. המאבק בין מפ"ם לבין בן-גוריון ותומכיו התנהל בשני רבדים. ברובד המפלגתי טענה מפ"ם, כי בן-גוריון מסלק יריבים פוליטיים בנימוקים צבאיים, על מנת לרכז את מירב העוצמה בידו, ואילו בן-גוריון טען כי מפ"ם נאבקת על עמדות הכוח שלה ומסרבת לוותר על האינטרסים שלה לטובת האינטרס הכללי. ברובד האידיאולוגי שאפה מפ"ם להמשיך את קיומם של מוסדות היישוב ובפרט להמשיך בקיומו של הפלמ"ח כגרעין לצבא עממי, השוקד על עבודה ואימונים כאחד, מחונך לפי ערכים סוציאליסטיים ומסוגל לשמש כמשקל נגד לאירגוני הפורשים (האצ”ל והלח"י). בן-גוריון, לעומת זאת, שאף להקמת מוסדות ממלכתיים על מפלגתיים ולצבא אחיד וריכוזי, הבנוי על התמקצעות ומשטר צבאיים.
בבסיס מוסדות הביטחון של תקופת היישוב (ועד הביטחון, המפקדה הארצית של ההגנה) עמדה ההנחה, כי המפלגות השונות זכאיות לייצוג ישיר בנושא הביטחון. כך יכלה מפ”ם לתבוע את בן-גוריון לבירור בעניין פיטורי הרמ"א בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. בדיון שנערך ב- 10 במאי בוועד הפועל התעמתו תפיסותיהם המנוגדות של מפ"ם ובן-גוריון. למרות שבן-גוריון הסכים לשובו של גלילי לעבודה, לא חזר בו מביטול תפקיד הרמ"א ולא הגדיר עבור גלילי תפקידים או סמכויות. גלילי הזדהה עם השקפת מפ"ם בכל הנוגע להמשך קיומו וייחודו של הפלמ"ח ואילו בן-גוריון פעל כנגד קיום הפלמ"ח כמסגרת מיוחדת במערך הצבאי הכללי. הפשרה שהושגה ואיפשרה את שובו של גלילי לעבודה דחתה את ההתנגשות הסופית בעוד מספר שבועות.
בבסיס מוסדות הביטחון של תקופת היישוב (ועד הביטחון, המפקדה הארצית של ההגנה) עמדה ההנחה, כי המפלגות השונות זכאיות לייצוג ישיר בנושא הביטחון. כך יכלה מפ”ם לתבוע את בן-גוריון לבירור בעניין פיטורי הרמ"א בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. בדיון שנערך ב- 10 במאי בוועד הפועל התעמתו תפיסותיהם המנוגדות של מפ"ם ובן-גוריון. למרות שבן-גוריון הסכים לשובו של גלילי לעבודה, לא חזר בו מביטול תפקיד הרמ"א ולא הגדיר עבור גלילי תפקידים או סמכויות. גלילי הזדהה עם השקפת מפ"ם בכל הנוגע להמשך קיומו וייחודו של הפלמ"ח ואילו בן-גוריון פעל כנגד קיום הפלמ"ח כמסגרת מיוחדת במערך הצבאי הכללי. הפשרה שהושגה ואיפשרה את שובו של גלילי לעבודה דחתה את ההתנגשות הסופית בעוד מספר שבועות.