מכתב הפיטורין לגלילי

ב- 2 במאי 1948 שלח בן-גוריון לגלילי מכתב פיטורין, שנכנס לתוקף למחרת היום, ללא הצעות לתפקיד חלופי. גלילי, שמאז מרס 1948 מילא את מקומו של הרמטכ"ל החולה בריכוז עבודת המטכ"ל, קיבל את הדחתו בתדהמה. יש לזכור את העיתוי - פחות משבועיים לפני התאריך הצפוי להכרזת העצמאות של מדינת ישראל ובעיצומן של ההכנות לקראת פלישה אפשרית של צבאות ערב.
החלטת בן-גוריון על פיטורי הרמ"א הייתה אבן דרך במאבקו להנהיג שלטון ריכוזי ולבנות את הצבא ככוח ממלכתי אחיד. הפלמ"ח ייצג את התפיסה המנוגדת, המחייבת צבא עממי האמון על ערכים מעמדיים (סוציאליסטיים). גלילי, השני במעמדו בהירארכיה הביטחונית, עמד בכל תוקף על שמירת ייחודו של הפלמ"ח, כמופת לרעיון הצבא העממי. בן-גוריון לא ראה אפשרות (ואולי לא רצה) לגשר בין שתי התפיסות. לגביו הייתה הדחתו של גלילי בלתי נמנעת.