ההיתר לפעולת הנקם ברוצח של אלכסנדר זייד
ההיתר שניתן לפעולת נקם מסוג זה היה יוצא דופן ב'הגנה'.
במאי 1941 הוקם הפלמ"ח ושניים מהדוחפים לנקמת דמו של זייד, חנקין (ששוחרר מהכלא) ולויצקי, היו עתה חברים בפלוגה א' של הפלמ"ח. בסוף שנת 1941 הם שוחחו בעניין עם יגאל אלון, מפקד הפלוגה. אלון פנה למפקד הפלמ"ח, יצחק שדה. לאחר התייעצויות שערכו ראשי ה'הגנה', אליהו גולומב, שאול אביגור וישראל גלילי, קיבל אלון אישור לפעול.
ההיתר שניתן לפעולת נקם מסוג זה היה יוצא דופן ב'הגנה' ומחייב הסבר. יהודים רבים נרצחו בתקופת המאורעות, אך ה'הגנה' לא ערכה מירדף כה מדוקדק ומתמשך אחר הפוגעים בהם. מעבר להיכרות האישית של מקבלי ההחלטות עם זייד, נראה שביסוד ההיתר לפעולה עמדה תחושה כי היעדר תגובה על פגיעה באיש ביטחון ידוע ורב מעללים ביישוב היהודי, עלולה להתפרש בעיני הערבים כסימן לחולשת היהודים שאינם מגיבים במענה הולם גם כאשר פוגעים באישי ביטחון בכירים ביישוב.
ההיתר שניתן לפעולת נקם מסוג זה היה יוצא דופן ב'הגנה' ומחייב הסבר. יהודים רבים נרצחו בתקופת המאורעות, אך ה'הגנה' לא ערכה מירדף כה מדוקדק ומתמשך אחר הפוגעים בהם. מעבר להיכרות האישית של מקבלי ההחלטות עם זייד, נראה שביסוד ההיתר לפעולה עמדה תחושה כי היעדר תגובה על פגיעה באיש ביטחון ידוע ורב מעללים ביישוב היהודי, עלולה להתפרש בעיני הערבים כסימן לחולשת היהודים שאינם מגיבים במענה הולם גם כאשר פוגעים באישי ביטחון בכירים ביישוב.