גורדוניה והתנועה המאוחדת
'התנועה-המאוחדת' או בשמה הראשון "התנועה הכללית של הנוער הלומד החלוצי בארץ ישראל", הייתה מתנועות-הנוער הגדולות בשלהי ימי המנדט הבריטי ובעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל.
הכשרת רמת-דוד
הכשרת אבוקה בדרך לכנס המחולות בדליה
הכשרת נווה-ים
'התנועה-המאוחדת' או בשמה הראשון "התנועה הכללית של הנוער הלומד החלוצי בארץ ישראל", הייתה מתנועות-הנוער הגדולות בשלהי ימי המנדט הבריטי ובעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל. התנועה נוסדה באוקטובר 1945, כפרי האיחוד בין תנועת 'גורדוניה' (הכוללת מראשית שנות ה- 40 גם את 'מכבי הצעיר' חו"ל), לבין הפלג שפרש מתנועת 'המחנות-העולים' לאחר החלטת המועצה הרביעית שלה, באפריל 1945, לשלול את יוזמת האיחוד שנדונה בין שתי התנועות מאז 1943.
'התנועה-המאוחדת' הוקמה ובתוך זמן קצר תפסה מקום חשוב בנוף תנועות-הנוער החלוציות. היא עלתה במניינה על תנועת 'המחנות-העולים' שהתקשתה במשך שנים להתאושש מפילוג זה.
מבחינה חינוכית הדגישה התנועה את רוב התכנים החינוכיים של תנועות-הנוער האחרות: בגיל מוקדם צופיות, ובהמשך - הכרת הארץ, חינוך לסוציאליזם ולציונות, וחובת ההגשמה בתנועה הקיבוצית.
כתנועה שאיחדה נערים ונערות מתנועות נוער שונות, היא נדרשה להתמודד עם קשיים מיוחדים. חניכיה היו קשורים גם ל'חבר הקבוצות' ('גורדוניה' ו'מכבי הצעיר') וגם ל'קיבוץ המאוחד' (יוצאי 'המחנות-העולים'), והתנועה עמדה בזיקה פוליטית ברורה למפא"י.
מבין הערכים החינוכיים הועמדה ההגשמה בהתיישבות בראש הסולם: חובת ההגשמה הפכה נורמה מקובלת בקרב בוגרי התנועה, וזאת למרות שמעולם לא נתקבלה החלטה מחייבת בנדון. מי שסירב לצאת להגשמה נאלץ לפרוש מהתנועה. את הנטייה להדגשת ערך ההתיישבות תרמו בעיקר חניכי 'גורדוניה - מכבי הצעיר', שראו בכל צורות ההתיישבות, ולא רק בקיבוץ, יעדי הגשמה שווי ערך. חניכי 'המחנות-העולים' ראו בקיבוץ בלבד את יעד ההגשמה והדגישו גם את ערך הביטחון והחובה להשתתפות פעילה בתחום זה.
'התנועה-המאוחדת' הצטרפה להסכם ההכשרות מאוחר מרוב התנועות משום שההסכם כבר היה קיים בעת היווסדה. כתנועה של נוער לומד בלבד, לא היו לה רזרבות בקרב נערים עובדים ומן הנוער העולה הצטרפו אליה רק חניכי 'גורדוניה' (רוב עתודותיה במזרח אירופה אבד בשואה). עובדה זו החלישה את התנועה בתחום גיוס ההכשרות לפלמ"ח.
למרות כל המגבלות גייסה 'התנועה-המאוחדת' לפלמ"ח 9 הכשרות, שלאחר שחרורם הקימו ארבעה קיבוצים חדשים: מעין-ברוך (4.3.47), יזרעאל (עם הנוער העובד, 20.8.48) צרעה (7.12.48), וראש-הנקרה (5.1.49). כמו כן, השלימו חברי ההכשרות את הקיבוצים: בית הערבה, אבוקה, ארז וחמדיה (עם הצטרפותם להכשרת 'הנוער העובד').
בקיץ 1948 הייתה הנהגת 'התנועה-המאוחדת' שותפה פעילה ליוזמה להקמת מסגרת חלופית לפלמ"ח לקליטת מחזור המתגייסים החדש (שנתון ילידי 1931), יוזמה שהביאה להקמת הנח"ל, אליו התגייסו בוגרי התנועה מאז הקמתו.
לאחר שבקיץ 1950 התאחדה עם 'הנוער-העובד', שינתה התנועה את שמה ל'תנועת הנוער העובד והלומד', וזה שמה גם כיום.
'התנועה-המאוחדת' הוקמה ובתוך זמן קצר תפסה מקום חשוב בנוף תנועות-הנוער החלוציות. היא עלתה במניינה על תנועת 'המחנות-העולים' שהתקשתה במשך שנים להתאושש מפילוג זה.
מבחינה חינוכית הדגישה התנועה את רוב התכנים החינוכיים של תנועות-הנוער האחרות: בגיל מוקדם צופיות, ובהמשך - הכרת הארץ, חינוך לסוציאליזם ולציונות, וחובת ההגשמה בתנועה הקיבוצית.
כתנועה שאיחדה נערים ונערות מתנועות נוער שונות, היא נדרשה להתמודד עם קשיים מיוחדים. חניכיה היו קשורים גם ל'חבר הקבוצות' ('גורדוניה' ו'מכבי הצעיר') וגם ל'קיבוץ המאוחד' (יוצאי 'המחנות-העולים'), והתנועה עמדה בזיקה פוליטית ברורה למפא"י.
מבין הערכים החינוכיים הועמדה ההגשמה בהתיישבות בראש הסולם: חובת ההגשמה הפכה נורמה מקובלת בקרב בוגרי התנועה, וזאת למרות שמעולם לא נתקבלה החלטה מחייבת בנדון. מי שסירב לצאת להגשמה נאלץ לפרוש מהתנועה. את הנטייה להדגשת ערך ההתיישבות תרמו בעיקר חניכי 'גורדוניה - מכבי הצעיר', שראו בכל צורות ההתיישבות, ולא רק בקיבוץ, יעדי הגשמה שווי ערך. חניכי 'המחנות-העולים' ראו בקיבוץ בלבד את יעד ההגשמה והדגישו גם את ערך הביטחון והחובה להשתתפות פעילה בתחום זה.
'התנועה-המאוחדת' הצטרפה להסכם ההכשרות מאוחר מרוב התנועות משום שההסכם כבר היה קיים בעת היווסדה. כתנועה של נוער לומד בלבד, לא היו לה רזרבות בקרב נערים עובדים ומן הנוער העולה הצטרפו אליה רק חניכי 'גורדוניה' (רוב עתודותיה במזרח אירופה אבד בשואה). עובדה זו החלישה את התנועה בתחום גיוס ההכשרות לפלמ"ח.
למרות כל המגבלות גייסה 'התנועה-המאוחדת' לפלמ"ח 9 הכשרות, שלאחר שחרורם הקימו ארבעה קיבוצים חדשים: מעין-ברוך (4.3.47), יזרעאל (עם הנוער העובד, 20.8.48) צרעה (7.12.48), וראש-הנקרה (5.1.49). כמו כן, השלימו חברי ההכשרות את הקיבוצים: בית הערבה, אבוקה, ארז וחמדיה (עם הצטרפותם להכשרת 'הנוער העובד').
בקיץ 1948 הייתה הנהגת 'התנועה-המאוחדת' שותפה פעילה ליוזמה להקמת מסגרת חלופית לפלמ"ח לקליטת מחזור המתגייסים החדש (שנתון ילידי 1931), יוזמה שהביאה להקמת הנח"ל, אליו התגייסו בוגרי התנועה מאז הקמתו.
לאחר שבקיץ 1950 התאחדה עם 'הנוער-העובד', שינתה התנועה את שמה ל'תנועת הנוער העובד והלומד', וזה שמה גם כיום.