חבלה
אימוני החבלה היו מיסודות האימון הפלמ"חאי מראשית קיומה של היחידה. חומר הנפץ הוא נשק עממי של תנועות מחתרת וגרילה, וממלא תפקיד נכבד גם בפעולות זעירות של צבא סדיר. השימוש המושכל בו עשוי להביא לפגיעה מדוייקת ביעד נקודתי של האויב, ולחפות על מחסור בעוצמת אש ובנשק כבד.
קורס חבלנים
תכנית גשר
מקצוע החבלה היה אחד המקצועות שנלמדו בפלמ"ח בהרחבה. תרומתו היתה מכרעת להצלחת מרבית מבצעיה של החטיבה. אימוני החבלה היו מיסודות האימון הפלמ"חאי מראשית קיומה של היחידה. חומר הנפץ הוא נשק עממי של תנועות מחתרת וגרילה, וממלא תפקיד נכבד גם בפעולות זעירות של צבא סדיר. השימוש המושכל בו עשוי להביא לפגיעה מדוייקת ביעד נקודתי של האויב, ולחפות על מחסור בעוצמת אש ובנשק כבד.
קדמה לפלמ"ח פעילות חבלנית של צוותי לוחמים ארצישראליים במבצע החבלה המתוכנן בלבנון של ספינת "ארי הים", בו אבדו עקבותיהם של כ"ג חברי ה'הגנה' וקצין בריטי מלווה, במאי 1941, וכן פעולת חוליות 'מסתערבים' למטרות מודיעין וחבלה בסוריה ובלבנון
קורס החבלנים הראשון שהתקיים בפלמ"ח נפתח בחורשת קיבוץ משמר-העמק באפריל 1942 במסגרת תוכנית 'השיתוף' עם בריטניה. בקורס השתתפו כ- 150 איש מכל פלוגות הפלמ"ח. רכישת מיומנות השימוש בחומר נפץ השפיעה על שינוי מושגי היסוד של שיטות הלחימה. עד אז נתפס כל בנין כמבצר בלתי חדיר. כעת נוסף מימד שאיפשר ייצור, נשיאה, שימוש, איחסון והפעלה אינדיבידואלית של כלי נשק הרסני , שבאמצעותו יכול כוח מצומצם מאד לגרום נזק בעל משמעות ותהודה, ולהיעלם בהסתר בחסות החשיכה. יתרון אחר של חומר הנפץ היה זמינותו - לוחמי הפלמ"ח השיגוהו בקלות יחסית מעובדי המחצבות, בסיועם של אנשי חברת "סולל בונה".
החבלנות נלמדה בפלמ"ח בארבעה מסלולים. המסלול הראשון - כמקצוע צבאי כללי שיסודותיו הוקנו לכל לוחם פלמ"ח, כך שהיה ביכולתו להשתמש בחומר נפץ ובנפצים לשם הריסת עצמים פשוטים. המסלול השני - בקורסי המפקדים (מ"כים, מ"מים) הועמקה מיומנות הפעלת חומרי הנפץ ונלמדו טכניקות השימוש בחבלה בשדה הקרב. המסלול השלישי - במסגרת 'החוליה' הימית של הפלמ"ח, שפעולותיה התבססו על הפעלת מטעני חבלה כנגד הצי הבריטי. המסלול הרביעי - הכשרת חבלנים מקצועיים שהכינו והפעילו מטענים מסוגים שונים, ביניהם בעלי מנגנוני השהייה והפעלה מתוחכמים שתבעו רמה גבוהה של אחריות ומיומנות.
קדמה לפלמ"ח פעילות חבלנית של צוותי לוחמים ארצישראליים במבצע החבלה המתוכנן בלבנון של ספינת "ארי הים", בו אבדו עקבותיהם של כ"ג חברי ה'הגנה' וקצין בריטי מלווה, במאי 1941, וכן פעולת חוליות 'מסתערבים' למטרות מודיעין וחבלה בסוריה ובלבנון
קורס החבלנים הראשון שהתקיים בפלמ"ח נפתח בחורשת קיבוץ משמר-העמק באפריל 1942 במסגרת תוכנית 'השיתוף' עם בריטניה. בקורס השתתפו כ- 150 איש מכל פלוגות הפלמ"ח. רכישת מיומנות השימוש בחומר נפץ השפיעה על שינוי מושגי היסוד של שיטות הלחימה. עד אז נתפס כל בנין כמבצר בלתי חדיר. כעת נוסף מימד שאיפשר ייצור, נשיאה, שימוש, איחסון והפעלה אינדיבידואלית של כלי נשק הרסני , שבאמצעותו יכול כוח מצומצם מאד לגרום נזק בעל משמעות ותהודה, ולהיעלם בהסתר בחסות החשיכה. יתרון אחר של חומר הנפץ היה זמינותו - לוחמי הפלמ"ח השיגוהו בקלות יחסית מעובדי המחצבות, בסיועם של אנשי חברת "סולל בונה".
החבלנות נלמדה בפלמ"ח בארבעה מסלולים. המסלול הראשון - כמקצוע צבאי כללי שיסודותיו הוקנו לכל לוחם פלמ"ח, כך שהיה ביכולתו להשתמש בחומר נפץ ובנפצים לשם הריסת עצמים פשוטים. המסלול השני - בקורסי המפקדים (מ"כים, מ"מים) הועמקה מיומנות הפעלת חומרי הנפץ ונלמדו טכניקות השימוש בחבלה בשדה הקרב. המסלול השלישי - במסגרת 'החוליה' הימית של הפלמ"ח, שפעולותיה התבססו על הפעלת מטעני חבלה כנגד הצי הבריטי. המסלול הרביעי - הכשרת חבלנים מקצועיים שהכינו והפעילו מטענים מסוגים שונים, ביניהם בעלי מנגנוני השהייה והפעלה מתוחכמים שתבעו רמה גבוהה של אחריות ומיומנות.