משבר התחבורה בכבישים
כבר מסוף פברואר 1948 הסתמן תהליך ניתוק של כבישים רבים שחיברו ריכוזי התיישבות יהודית זה לזה. שיטת הנסיעה בשיירות נתנה פתרון זמני שהוכיח עצמו, אך עם הזמן למדו האויבים הערבים כיצד להציב מארבים יעילים לשיירות, תקפו מספר שיירות גדולות באזורים שונים בארץ וגרמו להן אבידות ונזקים.
לקראת סוף חודש מרס נקלע נושא השיירות למשבר חריף.
לקראת סוף חודש מרס נקלע נושא השיירות למשבר חריף.
שיירת משאיות נכנסת לירושלים הנצורה
סמל יחידת זהבי
פגיעה בשיירה בדרך לירושלים
מלווי השיירות בתחנה מרכזית תל אביב
מחסום הגנה בשער הגיא
חיפושי נשק באיזור חולדה הערבית
מסדר יציאה - מחלקת חולדה
משטרת אבו גוש - מטה הגדוד הששי
קנטינה מגיעה למשלטי שער הגיא
קשרית במשוריין, בדרך לירושלים
רכבים שנפגעו מאש בשער הגיא
שיירת אוטובוסים מתארגנת בחולדה - בדרך לירושלים
מחסום של הגדוד הרביעי בדרך לירושלים
העברת אוכל למשלטים בשער הגיא
חיילי הגדוד החמישי במחנה שנלר, ירושלים
אבן זיכרון - פלמ"ח הראל, בגבעת ח'תולה
כבר מסוף פברואר 1948 הסתמן תהליך ניתוק של כבישים רבים שחיברו ריכוזי התיישבות יהודית זה לזה. שיטת הנסיעה בשיירות נתנה פתרון זמני שהוכיח עצמו, אך עם הזמן למדו האויבים הערבים כיצד להציב מארבים יעילים לשיירות, תקפו מספר שיירות גדולות באזורים שונים בארץ וגרמו להן אבידות ונזקים.
לקראת סוף חודש מרס נקלע נושא השיירות למשבר חריף:
- ב- 21.3.48 הותקפה שיירה שעלתה לירושלים, ובה 20 משאיות ו- 6 משוריינים. משאית אחת נשרפה ושני נהגיה נהרגו. באותו יום פרצה לגוש-עציון שיירת 'דבורה' ובה 12 משאיות.
- ב- 22.3.48 הותקפו שתי שיירות בדרכן לירושלים, אך הצליחו לעבור.
- ב- 24.3.48 פגעו הכוחות הערבים ליד שועפת בשיירה שנסעה מירושלים לנווה-יעקב והרגו 14 איש.
- ב- 24.3.48 תקפו הערבים שיירה שנסעה לירושלים ליד המשאבות בכביש ירושלים-תל-אביב. השיירה יצאה מחולדה והיו בה 30 משאיות ושבעה משוריינים. כאשר עברה השיירה את תחנת השאיבה, בק"מ ה- 21, נתקלה במארב ערבי מתוכנן, של כ- 200 איש, שהיה ערוך על הגבעות שמצידי הכביש. ארבע משאיות הצליחו להבקיע דרך ולהגיע לקריית-ענבים. בשעה 14:15 עלתה המשאית החמישית על מוקש, ניזוקה קשה ונעצרה. המשאית שמאחוריה התהפכה ושתיהן חסמו את הדרך. משורייניי-הליווי לא יכלו לתמרן בין המשאיות. התנהל קרב במשך מספר שעות, כאשר תחמושת המגינים אוזלת והערבים מתקרבים אל המשאיות ומאיימים לשרוף אותן ולהרוג את נוסעיהן. לפנות-ערב נסוגו מספר משאיות לחצר תחנת השאיבה, שבה היה משמר בריטי - לשם גם הועברו הפצועים - ושבע משאיות נוספות, שהיו בסוף הטור, נחלצו וחזרו לחולדה.
כאשר החלו הערבים לירות לתוך התחנה - מן האש הזו נהרגו שני חיילים - החליטו הבריטים להתערב: השיבו אש לעבר הערבים, הגישו עזרה לפצועי השיירה והעבירו תחמושת ללוחמיה. בחצות הגיעה תגבורת בריטית, וליוותה את יתר המשאיות שלא נפגעו בדרכן לגזר (משם המשיכו לחולדה).
בסך-הכל נהרגו 3 לוחמים ונפצעו 7, ו- 14 כלי-רכב ננטשו ונשרפו בידי הערבים.
- ב- 25.3.48 יצאה שיירה מחולדה לירושלים ובה 35 מכוניות עם מרכבים משוריינים, בפיקוד מישאל שחם, והגיעה לעיר בשלום.
- ב- 26.3.48 נחסמו הכבישים לנגב לחלוטין.
- ב- 27.3.48 הותקפה ליד נבי-דניאל שיירה שחזרה מגוש-עציון. אנשיה נאלצו למסור עצמם על נישקם וכלי-רכבם לידי הבריטים, כדי להציל עצמם. בקרב נהרגו 14 איש.
- ב- 28.3.48 עלתה שיירה לגליל המערבי, אל קיבוץ יחיעם שהיה מנותק זמן רב. השיירה הותקפה ממארב ליד כברי ו-42 מאנשיה, חיילי 'כרמלי', נהרגו.
- ב- 31.3.48 נחסמה שיירה שהייתה בדרכה לירושלים, ליד חולדה הערבית, בשפלת יהודה, ובקרב נפלו 17 לוחמים, אנשי 'הגנה' ופלמ"ח.
בסוף חודש מרס התברר, בעקבות הכישלונות, כי שיטת השיירות והליווי הצמוד אינה יכולה להבטיח תחבורה עברית בכבישי ארץ-ישראל. הוחלט לשנות את שיטת התנועה. התפיסה החדשה הופעלה כבר במבצע 'נחשון', בראשית אפריל 1948.
לקראת סוף חודש מרס נקלע נושא השיירות למשבר חריף:
- ב- 21.3.48 הותקפה שיירה שעלתה לירושלים, ובה 20 משאיות ו- 6 משוריינים. משאית אחת נשרפה ושני נהגיה נהרגו. באותו יום פרצה לגוש-עציון שיירת 'דבורה' ובה 12 משאיות.
- ב- 22.3.48 הותקפו שתי שיירות בדרכן לירושלים, אך הצליחו לעבור.
- ב- 24.3.48 פגעו הכוחות הערבים ליד שועפת בשיירה שנסעה מירושלים לנווה-יעקב והרגו 14 איש.
- ב- 24.3.48 תקפו הערבים שיירה שנסעה לירושלים ליד המשאבות בכביש ירושלים-תל-אביב. השיירה יצאה מחולדה והיו בה 30 משאיות ושבעה משוריינים. כאשר עברה השיירה את תחנת השאיבה, בק"מ ה- 21, נתקלה במארב ערבי מתוכנן, של כ- 200 איש, שהיה ערוך על הגבעות שמצידי הכביש. ארבע משאיות הצליחו להבקיע דרך ולהגיע לקריית-ענבים. בשעה 14:15 עלתה המשאית החמישית על מוקש, ניזוקה קשה ונעצרה. המשאית שמאחוריה התהפכה ושתיהן חסמו את הדרך. משורייניי-הליווי לא יכלו לתמרן בין המשאיות. התנהל קרב במשך מספר שעות, כאשר תחמושת המגינים אוזלת והערבים מתקרבים אל המשאיות ומאיימים לשרוף אותן ולהרוג את נוסעיהן. לפנות-ערב נסוגו מספר משאיות לחצר תחנת השאיבה, שבה היה משמר בריטי - לשם גם הועברו הפצועים - ושבע משאיות נוספות, שהיו בסוף הטור, נחלצו וחזרו לחולדה.
כאשר החלו הערבים לירות לתוך התחנה - מן האש הזו נהרגו שני חיילים - החליטו הבריטים להתערב: השיבו אש לעבר הערבים, הגישו עזרה לפצועי השיירה והעבירו תחמושת ללוחמיה. בחצות הגיעה תגבורת בריטית, וליוותה את יתר המשאיות שלא נפגעו בדרכן לגזר (משם המשיכו לחולדה).
בסך-הכל נהרגו 3 לוחמים ונפצעו 7, ו- 14 כלי-רכב ננטשו ונשרפו בידי הערבים.
- ב- 25.3.48 יצאה שיירה מחולדה לירושלים ובה 35 מכוניות עם מרכבים משוריינים, בפיקוד מישאל שחם, והגיעה לעיר בשלום.
- ב- 26.3.48 נחסמו הכבישים לנגב לחלוטין.
- ב- 27.3.48 הותקפה ליד נבי-דניאל שיירה שחזרה מגוש-עציון. אנשיה נאלצו למסור עצמם על נישקם וכלי-רכבם לידי הבריטים, כדי להציל עצמם. בקרב נהרגו 14 איש.
- ב- 28.3.48 עלתה שיירה לגליל המערבי, אל קיבוץ יחיעם שהיה מנותק זמן רב. השיירה הותקפה ממארב ליד כברי ו-42 מאנשיה, חיילי 'כרמלי', נהרגו.
- ב- 31.3.48 נחסמה שיירה שהייתה בדרכה לירושלים, ליד חולדה הערבית, בשפלת יהודה, ובקרב נפלו 17 לוחמים, אנשי 'הגנה' ופלמ"ח.
בסוף חודש מרס התברר, בעקבות הכישלונות, כי שיטת השיירות והליווי הצמוד אינה יכולה להבטיח תחבורה עברית בכבישי ארץ-ישראל. הוחלט לשנות את שיטת התנועה. התפיסה החדשה הופעלה כבר במבצע 'נחשון', בראשית אפריל 1948.