קרבות רמת רחל
בעת מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ כעמדה קדמית בהגנת ירושלים וסבל מהתקפות כבדות. בחודשי המלחמה הראשונים נותק הקיבוץ מהעיר והותקף מספר פעמים בידי ערביי הסביבה. הערבים והמצרים תקפו קשות את הקיבוץ. המגינים נסוגו תוך אבדות כבדות, והמצרים השתלטו על רמת רחל. בהתקפות נגד של אנשי "ההגנה" והגדוד החמישי של הפלמ"ח נכבש הקיבוץ מחדש.
אחרי כיבוש רמת רחל מחדש
חדר האוכל ההרוס ברמת רחל
רמת רחל, 1949
מבקרים בטקס ברמת רחל
חפירות ועמדות ברמת רחל לנוכח דרך בית לחם
אנדרטה בפארק הזיתים ברמת רחל
אנדרטה בפארק הזיתים ברמת רחל
חפירות ועמדות ברמת רחל לנוכח דרך בית לחם
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הקרב לשחרור רמת רחל
הבנות
הגיבוש -
קיבוץ רמת-רחל שוכן בדרומה של ירושלים, על גבול שביתת-נשק עם ירדן, מול בית-לחם.
בעת מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ כעמדה קדמית בהגנת ירושלים וסבל מהתקפות כבדות. בחודשי המלחמה הראשונים נותק הקיבוץ מהעיר והותקף מספר פעמים בידי ערביי הסביבה. במבצע ‘קלשון’ נפרץ המצור וחודש הקשר עם הקיבוץ.
הצבא המצרי הפולש עלה בדרכו לשכונות הדרומיות של ירושלים דרך הר חברון, וכשהגיע דרך בית-לחם עד לשערי ירושלים, היה עליו להתגבר על רמת-רחל, ששלטה על הכביש הראשי.
הכוח הערבי בגיזרה מנה כ- 1,500 לוחמים, מהם 400 חיילים מצרים סדירים, וכן 6 שיריוניות, נושאות תותח 2 ליטראות, סוללת תותחי-שדה ו- 8 מרגמות "3. מול הכוח הזה היו מוצבים 500 לוחמי ‘קלשון דרום’ ממחוז ירושלים.
לאחר שכל האוכלוסיה הבלתי לוחמת פונתה ערב הפלישה , הגנו על הקיבוץ כ- 80 איש מקרב חבריו, כשלרשותם שני מקלעים ורובה נ"ט.
ההפגזות על הקיבוץ החלו ב- 19.5 ונמשכו שלושה ימים, כשהן גורמות נזקים כבדים לרכוש. מפקד המקום תבע תגבורת, אך לא נענה, והיישוב עמד על סף נפילה.
בעת מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ כעמדה קדמית בהגנת ירושלים וסבל מהתקפות כבדות. בחודשי המלחמה הראשונים נותק הקיבוץ מהעיר והותקף מספר פעמים בידי ערביי הסביבה. במבצע ‘קלשון’ נפרץ המצור וחודש הקשר עם הקיבוץ.
הצבא המצרי הפולש עלה בדרכו לשכונות הדרומיות של ירושלים דרך הר חברון, וכשהגיע דרך בית-לחם עד לשערי ירושלים, היה עליו להתגבר על רמת-רחל, ששלטה על הכביש הראשי.
הכוח הערבי בגיזרה מנה כ- 1,500 לוחמים, מהם 400 חיילים מצרים סדירים, וכן 6 שיריוניות, נושאות תותח 2 ליטראות, סוללת תותחי-שדה ו- 8 מרגמות "3. מול הכוח הזה היו מוצבים 500 לוחמי ‘קלשון דרום’ ממחוז ירושלים.
לאחר שכל האוכלוסיה הבלתי לוחמת פונתה ערב הפלישה , הגנו על הקיבוץ כ- 80 איש מקרב חבריו, כשלרשותם שני מקלעים ורובה נ"ט.
ההפגזות על הקיבוץ החלו ב- 19.5 ונמשכו שלושה ימים, כשהן גורמות נזקים כבדים לרכוש. מפקד המקום תבע תגבורת, אך לא נענה, והיישוב עמד על סף נפילה.