הניסיון וכישלון פעולת החבלה בספינות המשמר

הכוח נכנס לנמל חיפה בספינת הדיג "עליזה", ועגן במרחק כ- 800 מטר מספינות המשמר. עפרונות השהייה הוכנסו לתוך אבובי הגומי הממולאים בחומר-נפץ. רביד ואהרונוב הצטיידו בקאטר (חותך כבלים) גדול, שבעזרתו התכוונו לחתוך את רשת ההגנה, אחרי ש'סולל בונה' (שבנה את הרשת), מסר ללוחמים את המיפרט הטכני שלה. בן-נון מרח את השחיינים בגריז, שנחשב כסגולה נגד הקור העז של המים בחודש פברואר החורפי ועוד לפני הירידה למים הפעיל את עפרונות ההשהייה במטענים שנשאו שני השחיינים, כדי שלא יצטרכו לעשות זאת בתוך המים.
רביד ואהרונוב שחו במרחק ארבעה-חמישה מטרים זה מזה. מטעני חומר הנפץ שנקשרו למותניהם הכבידו מאד על השחייה. השניים קיבלו הנחייה - להימנע מלהכניס את ראשם למים תוך כדי שחייתם, שלא ייפגעו מפצצות העומק. בהגיעם לשורת המצופים המחוברת לגדר, צלל אהרונוב פעמיים ורביד פעם אחת, בכוונה לחתוך את הגדר, אך ללא הצלחה. בינתיים נראתה תכונה על רציפי הנמל. הלוחמים הבינו כי הבריטים הבחינו בתנועות חשודות והחליטו להסתלק מהשטח.
אהרונוב חזר ראשון לספינת הדיג "עליזה", ובדרכו השתחרר מחומר הנפץ. בחלוף דקות אחדות הגיע גם רביד. בן-נון ראה שהמוקש עדיין קשור למותניו של רביד, כשמנגנון ההשהייה מופעל. הוא חתך את הריתמה אליה היה מוצמד המטען, וזרק אותו למים. כעבור זמן-מה התפוצץ המטען ללא נזק מתחת לספינת הדיג. בבוקר יצאו שלושת הלוחמים דרך שער הנמל, כשהם מחופשים לפועלים.
העובדה שלא נעשה ניסיון נוסף לפגוע בספינות המשמר, מעידה שמטה הפלמ"ח הסיק מכישלון פעולה זו, שיעילותם של אמצעי האבטחה הבריטיים צמצמה למינימום את היכולת לחבל בהן מבלי להיתפס. הניסיון המבצעי שנרכש במבצע היה בעל ערך רב לפעולות 'החוליה' הימית בעתיד.