ההתנגדות באוניות המעפילים - הלבטים בפלמ"ח
הדילמה החריפה שעה שהיישוב נמנע מלצאת בהמוניו למחות על הגירוש, מאז הפגנת האלפים בחיפה שנערכה ב- 12 באוגוסט 1946, עם ראשית הגירוש לקפריסין, ושהסתיימה ב- 3 הרוגים. הם תהו על טעמה של ההתנגדות בשעה שברור כי ברשות הבריטים גם האמצעים וגם הנכונות להפעילם בכדי להכניע את המעפילים.
מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, עמד בראש מחייבי ההתנגדות של המעפילים באוניות, בהתאם לגישתו הכוללת בדבר חיוניותו של המאבק המזויין, כאמצעי בהתמודדות היישוב המאורגן עם בריטניה. בשלהי שנת 1946, ערב כינוסו של הקונגרס הציוני הכ"ב, ניכרה בקרב ההנהגה המדינית של התנועה הציונית נטייה למתן במידה משמעותית את עוצמת ההתנגדות באוניות המעפילים.