דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

גישתו של יגאל אלון - מפקד הפלמ"ח

אלון תבע מלוחמיו להקרין רוח לחימה על האנשים העומדים תחת מרותם באוניות המעפילים ופקד עליהם להמשיך בביצוע התנגדות.
יגאל אלון חשש שההתמתנות עלולה לגרום להקפאה מוחלטת של המאבק נגד בריטניה, ולכן נקט צעדים מגוונים של הסברה, של שיכנוע ושל פיקוד, כדי להנחיל את השקפתו בנושא לאנשי הפלמ"ח: שיגר מכתבים לשליחי ה'חטיבה' באירופה; פירסם מאמרים המבטאים את דעתו בעלון הפלמ"ח, וגם בפקודות שנתן לפקודיו במפגש ישיר.
בביקורו בבסיס ההעפלה בעיר מארסיי שבצרפת בראשית שנת 1947, נפגש אלון עם כ- 25 אנשי פלמ"ח. בפגישה נפרשו במלוא עוצמתם הלבטים וחילוקי הדיעות בנושא ההתנגדות באוניות המעפילים. אלון הינחה את מלווי האוניות מהפלמ"ח, במפורש וכהוראת קבע, להראות התנגדות בכל אוניית מעפילים שנתפסת, תוך שהוא עומד על דעתו, כי הסמכות למתן ההוראות בעניין זה היא בידי מטה הפלמ"ח. לאחר ביקורו בצרפת המשיך אלון לאיטליה ואף שם הורה לאנשי הפלמ"ח לקיים בדרך קבע התנגדות באוניות המעפילים.
עם שובו ארצה ביוני 1947 שיגר אלון איגרת לכל שליחי הפלמ"ח באירופה, ובה פירט את נימוקיו לחיוב ההתנגדות:
1. התנגדות המעפילים היא הביטוי האחרון למאבק בבריטים.
2. הפסקתה תעודד את שוללי המאבק בארץ.
3. קורבנות ההעפלה הם קורבנות מלחמת השיחרור של העם היהודי.
4. גילוי התנגדות אקטיבי הוא ערך לאומי גם אם אינו מקעקע את המצור הבריטי.
אלון תבע מלוחמיו להקרין רוח לחימה על האנשים העומדים תחת מרותם באוניות המעפילים ופקד עליהם להמשיך בביצוע התנגדות.