כשלון הפעולה ופקודת הנסיגה

עוד לפני היציאה לפעולה הבחינו הבריטים בתכונה, והעבירו אזהרה כי יפעילו נשק כבד נגד הכוח התוקף, במטרה לחסלו. בן דונקלמן, שנילווה לכוח כמשקיף ויועץ, הזהיר את הבריטים לבל יפעילו כוח. לפני מפקדי הפעולה טען דונקלמן כי הפגזה מקדימה עלולה להפריע לפעולה, משום שלא תכריע את הקרב, ורק תמנע הפתעה. עדיף היה, לדעתו, לבצע פעולה שקטה. בסופו של דבר לא הפעילו הבריטים כוח, אך נראה שהודיעו לערבים על ההתקפה המתארגנת נגדם.
הפעולה נכשלה כבר בראשיתה: כאשר הגיעה מחלקת החוד של הגדוד החמישי (בפיקודו של שמואל גלינקא) אל גדר-התייל והחלה לחתוך אותה, גילתה גדר שניה, שהייתה מוסווית בין השיחים ולא נראתה מנקודת התצפית בהר-הצופים. כאשר החלו לטפל בגדר, נפתחה עליהם אש יעילה, מעמדות שהוכנו לשם-כך. כיתת החוד (בפיקודו של נחום הזז) הספיקה להסתער ונעצרה בגדר השנייה.
אש הסיוע לכוח התוקף לא הייתה יעילה, ולרוע המזל אירע אסון נוסף: פגז של 'דויד'קה' התפוצץ בתוך הקנה ופגע בכיתה הסמוכה.
מפקד המבצע, שמואל (אולי) גבעון, פקד על נסיגה מסודרת, אך זו התבצעה תוך בהלה והשארת פצועים בשטח. מחלקת עתודה נשלחה לחלץ את הפצועים מן הגיא, ונאלצה לבצע את החילוץ תחת אש חזקה ויעילה של אנשי הלגיון, שכיסה את השטח באש מקלעים ומרגמות.
האבידות בפעולה: חמישה הרוגים (בהם שלושה שנעזבו בשטח וגופותיהם לא נתגלו) ו- 11 פצועים.
הסיבה העיקרית לכישלון נבעה מהעדר אמצעים מתאימים, שייצרו את עוצמת-אש הנדרשת כדי לתקוף יעד מוגן ומבוצר של הליגיון. ליקוי נוסף היה בכך שלא התקיים סיור מוקדם. הגדר הבלתי-צפויה והתפוצצות ה'דויד'קה' היו הגורמים שהכשילו את המבצע בפועל.
הגדוד חזר למחרת לבסיסו בבית-הכרם, במסע לילי וברוח שפופה. בזאת תמו מבצעי 'יבוסי'. למבצע היו הישגים חשובים: הר הצופים נשאר בידינו, הלחץ הערבי על ירושלים מצפון וממזרח נחלש מאוד, עוכבה כניסת הליגיון הערבי לירושלים.
שמות הנופלים: נחום הזז; צבי יעקובוביץ; יעקב ליכטנשטיין; משה יצחקוב; יוסף שולמן;