כיבוש רמת רחל מחדש

במשך יומיים תקפו יחידות החי"ש הירושלמי של "ההגנה" את הכוחות המצריים שהתמקמו ברמת רחל, וכבשו מיידם את הקיבוץ אך נאלצו פעמיים לסגת תחת ההתקפות הקשות של המצרים ותוך ספיגת אבידות קשות. ב-24.5 כבשו שוב לוחמי החי"ש חלק מהישוב אך הותקפו על ידי המשוריינים והתותחים של הערבים.
בעקבות פניית המנהיגים אל יצחק רבין, נשלחה פלוגה א' של הגדוד החמישי, בפיקודו של אידל (יהודה דרכסלר) ושתי מחלקות הצליחו להיכנס לשטח הקיבוץ ולחדר האוכל. הלוחמים, שטרם הכירו את המקום, נערכו מיד להגנה ולהתקפה. במשך היום ניסו הערבים לתקוף את בניין חדר האוכל, כשהם מסתייעים במשוריינים ובאש ארטילרית. אולם כוחותינו שהשיבו אש יעילה, מחדר האוכל ומגבעה מערבית סמוכה, גרמו לערבים אבדות כבדות והדפו את ההתקפות. תוך כדי חילופי האש, ניסו אנשינו לכבוש את בית הילדים ובתים נוספים בקטע המזרחי של המשק, שבהם החזיקו הערבים, אך נסוגו לאחור.
לאחר שסמג"ד הגדוד החמישי דיווח למפקד ה"הגנה" בירושלים על המצב, נפתחה בערב ה-25.5 מתקפה נוספת של יחידות הגדוד, שתוגברו על ידי פלוגה ג' בפיקודו של ג'ימי (אהרון שמי), על עמדות הערבים ברחבי הקיבוץ. לאחר "ריכוך ארטילרי" של פגז "דווידקה" אחד ו-3 פגזי מרגמה "3, שפגעו בבית הילדים הדו-קומתי שבו התבצרו המצרים, יצא מחדר האוכל כוח שלנו, עם להביור אחד ו"פיאט" וכבש את בית הילדים. אחריו נכבשו גם שאר העמדות, והחל מרדף אחר כוחות האויב שברחו לכיוון צור-באחר.
עם שחר ניסו כוחות מצריים לתקוף את היישוב מדרום, אך הם נהדפו באש מסיבית, ונגרמו להם אבדות רבות. באותו יום פוצצו החבלנים של הגדוד את בית הילדים, שהיה המבנה הקיצוני באזור המזרחי של הקיבוץ, ועל ידי כך נוצר שטח פתוח ושדה אש נוח להגנה.
באותו הלילה כבשה פלוגה ב' של הגדוד את גבעת מר-אליאס ואת המנזר שבראשו, ששימשו כמשלט של הלגיון הערבי על הדרך מירושלים לבית לחם, ועמדת ארטילריה שממנה הפגיזו את רמת רחל ואת דרום ירושלים. התקפת נגד של האויב נהדפה. המנזר טוהר, עמדות התותחים נהרסו, שטח הגבעה מוקש וכן קטע הכביש לבית לחם. הפלוגה חזרה לבסיסה ללא אבדות.
בשלושת ימי הקרבות ברמת רחל נפלו שמונה אנשים (4 מהפלמ"ח: אלכסנדר אלפרוביץ, צבי מרקוס, סעדיה קרוואני) ו-53 נפצעו. אצל האויב היו עשרות רבות של הרוגים.
שחרור רמת רחל והפגיעה במתחם מר-אליאס, הסירו מעל ירושלים את האיום הערבי מדרום. היישוב הקיבוצי הוחזר לאחריותה של מפקדת ה"הגנה" בירושלים. למעשה, התקפת צבאות ערב הפולשים, שארכה כאן חמישה ימים, נשברה על ידי כוחותינו. מאז לא פרצו יותר הערבים את קו הגבול שהוצב בדרום העיר.