בעיות המשמעת בפלמ"ח - סיכום

אולם כל זה אינו משקף את תמונת המצב הכללית. המקרים שהובאו הם יוצא מהכלל המעיד על הכלל: בכל צומת אירועים היסטורי, הוכיח הפלמ"ח בפעולותיו נאמנות מוחלטת לדרג הפיקודי (מטה ההגנה) ולדרג המדיני הנבחר. אין לערב בין הטרוניות שנשמעו לעיתים משורות הפלמ"ח, לבין המעשים במציאות. גם כשנשמעו טענות קשות כנגד ההנהגה בראשות בן-גוריון, ביצע הפלמ"ח ללא סייג את המשימות שאותה הנהגה הטילה עליו. במהלך חדשי הלחימה הקשים בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, כשהפלמ''ח הקיז מדמו יותר מכל יחידה אחרת, אירעו מיקרים בודדים של משמעת לקוייה. אין להכחיש כי השילוב של חינוך ערכי מסויים ומנהגים ייחודיים הגבירו את תחושת הנבדלות של אנשי הפלמ"ח ואולי אף את התנשאותם על יחידות אחרות. אולם אותו חינוך עצמו גם חייב את לוחמי הפלמ"ח למשמעת מבצעית מוחלטת ולקבלה מלאה של מרות ההנהגה. האירוניה היא שהפלמ"ח גילה משמעת למופת גם כאשר הוטלה עליו המשימה המיוחדת - לחסל את עצמו: כאשר ניתנה הפקודה לפירוק מטה הפלמ"ח נעשה הדבר (למרות הוויכוח המר) ביעילות ובצייתנות.