"שתילות" ו"חדירות"
החדירה לשטחים ערביים, ההסתגלות לשהייה בהם וההיטמעות בקרב האוכלוסיה הערבית היו היעד המבצעי העיקרי של חברי המחלקה הערבית בפלמ"ח.
החדירה לשטחים ערביים, ההסתגלות לשהייה בהם וההיטמעות בקרב האוכלוסיה הערבית היו היעד המבצעי העיקרי של חברי המחלקה הערבית בפלמ"ח. הם שהו פרקי זמן שונים בתוך היישוב הערבי, בהתאם לשלבי הכשרתם ומידת מוכנותם: "סיורים" - נמשכו ימים ספורים; "התבססות" - ארכה 4-3 חודשים; "שתילות" - לתקופה בלתי מוגבלת בזמן. "התבססות" ו"שתילה" משמעותם עבודה, מגורים וחיים בין הערבים, במגמה ליצור ל'מסתערבים' בסיס "טבעי" בתוך היישוב הערבי לצורכי פעילותם המודיעינית והמבצעית וכדי ליצור תשתית שתקל על קליטת 'מסתערבים' נוספים ביישוב הערבי.
התקופה הראשונה לפעילות המחלקה הערבית, מאוגוסט 1943 עד המחצית הראשונה של 1944, הוקדשה לשהיות קצרות בשטח הערבי. האנשים יצאו לסיורים בערים חיפה, יפו, ירושלים העתיקה, שכם, ג'נין ועוד. תחילה נשלחו לסיור בן יום אחד ולאחר מכן גם ללילה. במחצית השניה של 1944 הוחל ב"התבססות" למשך חודשים אחדים. ב- 1945 "נשתלו" 'מסתערבים' לצורכי התרעה במקומות שהיו מועדים להתנגשות יהודית-ערבית, כגון יפו - שבה עלולה התפרצות פתאומית לסכן את היישוב היהודי בתל-אביב, ובמקומות עבודה מעורבים גדולים - כמו הנמל ובתי הזיקוק בחיפה, מפעלי האשלג בים המלח ומחנות פועלי הרג'י (עובדים אזרחיים בצבא הבריטי) באזור עזה - שנחשבו זה מכבר כמסוכנים ביותר לעובדיהם היהודים. בנוסף, "נשתלו" 'מסתערבים' במקומות עבודה פרטיים, כגון תחנות דלק ופקידות ופתחו עסקים קטנים (רוכלות, פחחות, מכירת ספרים ועיתונים) בחיפה, ביפו וברמלה. ה'מסתערבים' ש"נשתלו" חיו לרוב כבודדים בסביבה עויינת ובתנאים קשים מבחינה נפשית וחומרית. הם ביצעו את מלאכתם בהצלחה תוך גילוי דבקות במשימה.
במקביל לפעולות אלה, עסקו ה'מסתערבים' בשנים 1946-1945 בחדירה למקומות ריכוז ערביים המוניים. הם השתתפו בחגיגות ובכינוסים עממיים (נבי רובין, נבי מוסה) וחדרו לאירגונים ערביים צבאיים למחצה כמו הנג'אדה, כדי להתרשם מהאווירה השוררת בהם ולהשיג מידע צבאי ומדיני. דרך אחרת לאיסוף מידע הייתה חדירה למסגדים בתפילות יום השישי והקשבה לנאומי המטיפים. במסגרת זו נכחו 'מסתערבים' בתפילות במסגד אל-אקצה בירושלים העתיקה ובמסגד ג'ירני בחיפה.
התקופה הראשונה לפעילות המחלקה הערבית, מאוגוסט 1943 עד המחצית הראשונה של 1944, הוקדשה לשהיות קצרות בשטח הערבי. האנשים יצאו לסיורים בערים חיפה, יפו, ירושלים העתיקה, שכם, ג'נין ועוד. תחילה נשלחו לסיור בן יום אחד ולאחר מכן גם ללילה. במחצית השניה של 1944 הוחל ב"התבססות" למשך חודשים אחדים. ב- 1945 "נשתלו" 'מסתערבים' לצורכי התרעה במקומות שהיו מועדים להתנגשות יהודית-ערבית, כגון יפו - שבה עלולה התפרצות פתאומית לסכן את היישוב היהודי בתל-אביב, ובמקומות עבודה מעורבים גדולים - כמו הנמל ובתי הזיקוק בחיפה, מפעלי האשלג בים המלח ומחנות פועלי הרג'י (עובדים אזרחיים בצבא הבריטי) באזור עזה - שנחשבו זה מכבר כמסוכנים ביותר לעובדיהם היהודים. בנוסף, "נשתלו" 'מסתערבים' במקומות עבודה פרטיים, כגון תחנות דלק ופקידות ופתחו עסקים קטנים (רוכלות, פחחות, מכירת ספרים ועיתונים) בחיפה, ביפו וברמלה. ה'מסתערבים' ש"נשתלו" חיו לרוב כבודדים בסביבה עויינת ובתנאים קשים מבחינה נפשית וחומרית. הם ביצעו את מלאכתם בהצלחה תוך גילוי דבקות במשימה.
במקביל לפעולות אלה, עסקו ה'מסתערבים' בשנים 1946-1945 בחדירה למקומות ריכוז ערביים המוניים. הם השתתפו בחגיגות ובכינוסים עממיים (נבי רובין, נבי מוסה) וחדרו לאירגונים ערביים צבאיים למחצה כמו הנג'אדה, כדי להתרשם מהאווירה השוררת בהם ולהשיג מידע צבאי ומדיני. דרך אחרת לאיסוף מידע הייתה חדירה למסגדים בתפילות יום השישי והקשבה לנאומי המטיפים. במסגרת זו נכחו 'מסתערבים' בתפילות במסגד אל-אקצה בירושלים העתיקה ובמסגד ג'ירני בחיפה.