פעילות במדינות ערב עד מלחמת העצמאות
פעילותם של ה'מסתערבים' במדינות ערב כללה חדירה לזמן קצר לצורך תירגול וליקוט מידע מודיעיני, ו"שתילה" לטווחי זמן ממושכים. פעילות ה'מסתערבים' במדינות ערב הניחה יסודות להכשרת אנשים ולשיגורם למשימות ארוכות טווח מחוץ לתחומי ארץ-ישראל.
פעילותם של ה'מסתערבים' במדינות ערב כללה חדירה לזמן קצר לצורך תירגול וליקוט מידע מודיעיני, ו"שתילה" לטווחי זמן ממושכים. הפעילות בתחום זה החלה בשנת 1946, לאחר שכמה מחברי המחלקה הערבית של הפלמ"ח צברו התנסות מספקת לשם כך.
הגיחה הראשונה אל מחוץ לגבולות ארץ-ישראל שביצעו אנשי המחלקה הערבית הייתה לרבת-עמון בירדן. שלושה 'מסתערבים' יצאו לחזות בטקס ההכתרה של האמיר עבדאללה כמלך עבר-הירדן, שנערך ב- 25 במאי 1946. דוד מזרחי ויוסף בן-סעדיה פעלו כצמד, בעוד שיעקובה כהן פעל ביחידות - בלא שהאחד ידע על שליחות רעהו. לסיור שנמשך שלושה ימים היו מטרות אחדות: תירגול שהות בשטח ערבי מרוחק מהבית, הקניית ביטחון עצמי למבצעים ולשולחיהם, ומגע עם ציבור ערבי שונה מזה שבתוכו פעלו עד כה בארץ-ישראל. עבור ה'מסתערבים' הייתה הגיחה מבחן לאומץ ליבם, לתושייתם ולמידת מוכנותם להימצא בסביבה עויינת. המשימה הסתיימה בהצלחה והיוותה פתח לחדירות נוספות למדינות ערב.
בחודשים הראשונים של שנת 1947 נשלחו יעקובה כהן ומשה נזרי לחדירות קצרות בסוריה ובלבנון. הם אספו נתונים גיאוגרפיים וטופוגרפיים, ומידע על תנועות הצבא ועל מוראל האוכלוסיה. באוקטובר 1947, בעת הדיונים באו"ם בדבר חלוקת ארץ-ישראל, נודע על תנועות צבא סורי ברמת הגולן. במחצית חודש נובמבר נשלחו יעקובה כהן ושמעון הרוש לסייר ברמת הגולן על-מנת להביא ידיעות אודות היערכות הצבא הסורי לקראת פלישה אפשרית. במהלך סיורם הגיעו עד קוניטרה והביאו מידע מרגיע באשר להיקף הכוחות ומידת האיום הטמון בהם. כעבור עשרה ימים חדרו השניים לסוריה שנית, והפעם הגיעו עד דמשק.
באוגוסט 1947 החליטה מפקדת ה'הגנה', בהתאם להצעת מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, על "שתילתם" של שנים עשר מחברי המחלקה הערבית בלבנון, בעיראק ובסוריה. בנובמבר יצא ללבנון הראשון מבין התריסר, גמליאל כהן. בתחילת 1948, לאחר שהתקבלה ממנו ידיעה על התבססותו, נשלחו בעקבותיו 'מסתערבים' נוספים, ביחידים ובזוגות. אולם עקב הקשיים בהחדרת אנשים ל"שתילה" באותה שעה, לנוכח המתיחות הצבאית הגוברת באזור, הצטמצמה ה"שתילה" ללבנון בלבד.
פעילות ה'מסתערבים' במדינות ערב הניחה יסודות להכשרת אנשים ולשיגורם למשימות ארוכות טווח מחוץ לתחומי ארץ-ישראל.
הגיחה הראשונה אל מחוץ לגבולות ארץ-ישראל שביצעו אנשי המחלקה הערבית הייתה לרבת-עמון בירדן. שלושה 'מסתערבים' יצאו לחזות בטקס ההכתרה של האמיר עבדאללה כמלך עבר-הירדן, שנערך ב- 25 במאי 1946. דוד מזרחי ויוסף בן-סעדיה פעלו כצמד, בעוד שיעקובה כהן פעל ביחידות - בלא שהאחד ידע על שליחות רעהו. לסיור שנמשך שלושה ימים היו מטרות אחדות: תירגול שהות בשטח ערבי מרוחק מהבית, הקניית ביטחון עצמי למבצעים ולשולחיהם, ומגע עם ציבור ערבי שונה מזה שבתוכו פעלו עד כה בארץ-ישראל. עבור ה'מסתערבים' הייתה הגיחה מבחן לאומץ ליבם, לתושייתם ולמידת מוכנותם להימצא בסביבה עויינת. המשימה הסתיימה בהצלחה והיוותה פתח לחדירות נוספות למדינות ערב.
בחודשים הראשונים של שנת 1947 נשלחו יעקובה כהן ומשה נזרי לחדירות קצרות בסוריה ובלבנון. הם אספו נתונים גיאוגרפיים וטופוגרפיים, ומידע על תנועות הצבא ועל מוראל האוכלוסיה. באוקטובר 1947, בעת הדיונים באו"ם בדבר חלוקת ארץ-ישראל, נודע על תנועות צבא סורי ברמת הגולן. במחצית חודש נובמבר נשלחו יעקובה כהן ושמעון הרוש לסייר ברמת הגולן על-מנת להביא ידיעות אודות היערכות הצבא הסורי לקראת פלישה אפשרית. במהלך סיורם הגיעו עד קוניטרה והביאו מידע מרגיע באשר להיקף הכוחות ומידת האיום הטמון בהם. כעבור עשרה ימים חדרו השניים לסוריה שנית, והפעם הגיעו עד דמשק.
באוגוסט 1947 החליטה מפקדת ה'הגנה', בהתאם להצעת מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, על "שתילתם" של שנים עשר מחברי המחלקה הערבית בלבנון, בעיראק ובסוריה. בנובמבר יצא ללבנון הראשון מבין התריסר, גמליאל כהן. בתחילת 1948, לאחר שהתקבלה ממנו ידיעה על התבססותו, נשלחו בעקבותיו 'מסתערבים' נוספים, ביחידים ובזוגות. אולם עקב הקשיים בהחדרת אנשים ל"שתילה" באותה שעה, לנוכח המתיחות הצבאית הגוברת באזור, הצטמצמה ה"שתילה" ללבנון בלבד.
פעילות ה'מסתערבים' במדינות ערב הניחה יסודות להכשרת אנשים ולשיגורם למשימות ארוכות טווח מחוץ לתחומי ארץ-ישראל.