מבצעים נגד כנופיות באיזור גוש דן
מראשית שנת 1947 ניכרה התגברות הדרגתית בפעילותן הפלילית של כנופיות ערביות כנגד יהודים. לכאורה היו אלה תקיפות למטרות שוד וגניבה, שהסתיימו לעיתים ברציחת המותקפים; אולם הנהגת היישוב חששה, פן יהפכו ממדי הפעילות הפלילית לבעלי משמעות מדינית בכל הנוגע ליחסי יהודים-ערבים.
מראשית שנת 1947 ניכרה התגברות הדרגתית בפעילותן הפלילית של כנופיות ערביות כנגד יהודים. לכאורה היו אלה תקיפות למטרות שוד וגניבה, שהסתיימו לעיתים ברציחת המותקפים; אולם הנהגת היישוב חששה, פן יהפכו ממדי הפעילות הפלילית לבעלי משמעות מדינית בכל הנוגע ליחסי יהודים-ערבים. לכן החליטה מפקדת ה'הגנה', באישור הדרג המדיני, על סידרת מבצעי עונשין כנגד יעדים ששימשו להתארגנות הכנופיות, ובמידת האפשר - גם כנגד השודדים עצמם. כל הפעולות, לבד מאחת, בוצעו בידי אנשי הפלמ"ח. פעולות העונשין נעשו באורח מבוקר, מתוך כוונה להימנע מהסלמת העימות היהודי-ערבי (ראוי לציין שהמגמה לאתר את מרחב העימות ולמנוע עימות כולל עם ערביי הארץ והערבים בכלל, הדריכה את החלטות ראשי ה'הגנה' עוד בתחילת מלחמת העצמאות).
בפרק הזמן הנדון התרחשו הפעולות הבאות:
1) בליל ה- 19-20 במאי 1947 הותקפו שני יעדים: מאהל של שבט הבדואים ערב אל-סוארקה ממזרח לפתח-תקווה ששימש כבסיס לכנופיות, ובית הקפה בכפר פג'ה הסמוך לפתח-תקווה ששימש כמקום מפגש לאנשי הכנופיות. המשימה הוטלה על כוחות מהגדוד השני של הפלמ"ח, אשר הסתייעו באנשי חי"ש מבני המקום, שהכירו היטב את אזור הפעולה. הכוח שתקף את בית הקפה יצא מעין-גנים. הכוח התגלה בעת התארגנותו לתקיפה, ונפתחה לעברו אש מכיוון בית הקפה. תוך חילופי הירי, התגנבו החבלנים לעבר בית הקפה, הניחו את מטעני חומר הנפץ ופוצצו את המבנה. שלושה ערבים נהרגו וארבעה נפצעו - כולם זוהו לאחר מכן כאנשי כנופיות. בקרב נהרג מפקד הפעולה, שלמה מילר, שהיה מראשוני מחלקת הטייס בפלמ"ח. לשמע היריות קרב למקום כוח מישמר בריטי אך כוח החסימה פתח לעברו באש ומנע ממנו להתקרב לאזור עד תום הפעולה. באותה שעה כיתרה יחידת פלמ"ח אחרת את מאהל ערב אל-סווארקה, בלווית אדם שידע לזהות מי מהם הינו איש כנופיות. בסקירה שערך לגברים שבמאהל, זוהה בוודאות ערבי אחד כשודד, ונורה במקום. שניים נוספים שניסו לברוח, נורו אף הם. אנשי הכוח שבו בשלום לבסיסם. הפעולה יצרה אפקט מרתיע ולמשך שבועות ארוכים השתרר שקט יחסי באזור.
2) ב- 4 ביולי 1947 נתקלה כיתת סיירים מהגדוד הראשון באקראי בשני שודדים ערבים במהלך סיור בהרי הגליל המערבי. במהלך ההיתקלות נהרג אחד השודדים ושותפו חמק מהמקום.
3) ב- 10 באוגוסט 1947, תקפה כנופיית שודדים ערבים את בית הקפה "גן הוואי" בצפון תל-אביב. ארבעה מבאי המקום נהרגו ושבעה נפצעו. בעזרת מידע שנאסף בידי אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח, פשטה בתגובה יחידת חי"ש מתל-אביב על בסיס היציאה של הכנופיה בפרדס אבו-לבן סמוך להרצליה. בחילופי האש שהתפתחו במקום נהרגו אנשי כנופיה אחדים ואחרים הצליחו לברוח. המבנה פוצץ ובין הריסותיו מצאו את מותם אם ושישה ילדיה - שהתחבאו בבית במהלך הקרב. הפלמ"ח אמור היה לבצע פעולת עונשין מקבילה נגד הכפר שייח'-מוניס. הפעולה כונתה "הבית הירוק", על שם צבע ביתו של מנהיג הכנופיות סיף אל-דין אבו-קישק (הבית משמש כיום כמועדון הסגל באוניברסיטת תל-אביב). מטעמים מדיניים בוטלה הפעולה ברגע האחרון.
4) ב- 6 באוקטובר 1947 רצחה כנופיה ערבית שני יהודים בכפר סירקין. למחרת יצאה חוליית פלמ"ח מהגדוד השני אל הפרדסים הערביים בקירבת ראש-העין כדי להתחקות אחר עקבותיה. בהתנגשות עם הכנופיה נהרגו שלושה שודדים ורביעי נפצע. יצאנית שהשתייכה לכנופיה נהרגה בשוגג , מחמת החשיכה. הפעולה הותירה רושם רב לנוכח מהירות התגובה ודייקנותה.
בפרק הזמן הנדון התרחשו הפעולות הבאות:
1) בליל ה- 19-20 במאי 1947 הותקפו שני יעדים: מאהל של שבט הבדואים ערב אל-סוארקה ממזרח לפתח-תקווה ששימש כבסיס לכנופיות, ובית הקפה בכפר פג'ה הסמוך לפתח-תקווה ששימש כמקום מפגש לאנשי הכנופיות. המשימה הוטלה על כוחות מהגדוד השני של הפלמ"ח, אשר הסתייעו באנשי חי"ש מבני המקום, שהכירו היטב את אזור הפעולה. הכוח שתקף את בית הקפה יצא מעין-גנים. הכוח התגלה בעת התארגנותו לתקיפה, ונפתחה לעברו אש מכיוון בית הקפה. תוך חילופי הירי, התגנבו החבלנים לעבר בית הקפה, הניחו את מטעני חומר הנפץ ופוצצו את המבנה. שלושה ערבים נהרגו וארבעה נפצעו - כולם זוהו לאחר מכן כאנשי כנופיות. בקרב נהרג מפקד הפעולה, שלמה מילר, שהיה מראשוני מחלקת הטייס בפלמ"ח. לשמע היריות קרב למקום כוח מישמר בריטי אך כוח החסימה פתח לעברו באש ומנע ממנו להתקרב לאזור עד תום הפעולה. באותה שעה כיתרה יחידת פלמ"ח אחרת את מאהל ערב אל-סווארקה, בלווית אדם שידע לזהות מי מהם הינו איש כנופיות. בסקירה שערך לגברים שבמאהל, זוהה בוודאות ערבי אחד כשודד, ונורה במקום. שניים נוספים שניסו לברוח, נורו אף הם. אנשי הכוח שבו בשלום לבסיסם. הפעולה יצרה אפקט מרתיע ולמשך שבועות ארוכים השתרר שקט יחסי באזור.
2) ב- 4 ביולי 1947 נתקלה כיתת סיירים מהגדוד הראשון באקראי בשני שודדים ערבים במהלך סיור בהרי הגליל המערבי. במהלך ההיתקלות נהרג אחד השודדים ושותפו חמק מהמקום.
3) ב- 10 באוגוסט 1947, תקפה כנופיית שודדים ערבים את בית הקפה "גן הוואי" בצפון תל-אביב. ארבעה מבאי המקום נהרגו ושבעה נפצעו. בעזרת מידע שנאסף בידי אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח, פשטה בתגובה יחידת חי"ש מתל-אביב על בסיס היציאה של הכנופיה בפרדס אבו-לבן סמוך להרצליה. בחילופי האש שהתפתחו במקום נהרגו אנשי כנופיה אחדים ואחרים הצליחו לברוח. המבנה פוצץ ובין הריסותיו מצאו את מותם אם ושישה ילדיה - שהתחבאו בבית במהלך הקרב. הפלמ"ח אמור היה לבצע פעולת עונשין מקבילה נגד הכפר שייח'-מוניס. הפעולה כונתה "הבית הירוק", על שם צבע ביתו של מנהיג הכנופיות סיף אל-דין אבו-קישק (הבית משמש כיום כמועדון הסגל באוניברסיטת תל-אביב). מטעמים מדיניים בוטלה הפעולה ברגע האחרון.
4) ב- 6 באוקטובר 1947 רצחה כנופיה ערבית שני יהודים בכפר סירקין. למחרת יצאה חוליית פלמ"ח מהגדוד השני אל הפרדסים הערביים בקירבת ראש-העין כדי להתחקות אחר עקבותיה. בהתנגשות עם הכנופיה נהרגו שלושה שודדים ורביעי נפצע. יצאנית שהשתייכה לכנופיה נהרגה בשוגג , מחמת החשיכה. הפעולה הותירה רושם רב לנוכח מהירות התגובה ודייקנותה.