ההתקפה על משלטי בית נובה

בליל 18.7, לקראת סיומו של מבצע 'דני', התבצעה התקפה על משלטי בית-נובה בידי כוח דו-פלוגתי מחטיבת ‘הראל’ - פלוגה ב' מהגדוד השישי ופלוגת זיוי מהגדוד החמישי - בפיקוד עמוס חורב (סוחצ'בר).
מטרת הפעולה הייתה לנתק את לטרון מבסיסה העורפי - רמאללה. ממשלטים אלה ניתן היה לשלוט ולצפות על הכפר בית-נובה, על צומת בית-סירה, על 'דרך בורמה' הירדנית, שעברה בעורף המערך הירדני בלטרון.
הכוח התוקף נע בדרך הררית קשה ועימו שלושה ציוותי מק"בים, נישאים על פרדות. הפלוגה מהגדוד השישי כבשה את הכפר בית-טול ופלוגת זיוי כבשה את הכפר חירבת-נטאף, ואחר-כך נאחזה במשלט המרכזי - חייטן א-צנובר. בשלב הזה חל שיבוש במכשיר-הקשר וזיוי לא הצליח ליצור קשר עם חורב, מפקד הפעולה. זיווי החליט לסגת עם פלוגתו וכעבור שעה הגיע חורב עם הפלוגה השנייה והשתלט מחדש על המשלט. כאשר חודש הקשר, הורה חורב לזיוי להצטרף אליו וסימן את מקומו במשואת-אש.
עם בוקר היו הכוחות פרושים כך:
- פלוגה ב' החזיקה בחלק המערבי של המשלט בחירבת חייטן א-צנובר.
- מחצית מפלוגת זיוי בחירבת מרג' א-זערור.
- המחצית השניה של הפלוגה מדרום לנטאף (כפר שנכבש על-ידה), בשלוחת ביר-גאביר.
בשעה 08:00 פתח הכוח באש לעבר הכפר בית-נובה, על הכביש מלטרון לבית-סירא, ולעבר דרך בורמה' הירדנית, שעברה מבית-נובה לבית-ליקיה. תוך דקות החלה הפגזה ירדנית ושיריוניות תקפו את הכוח מספר פעמים.
מחלקה מהגדוד השישי (טירונים) החלו לסגת והליגיון נאחז בקטע הצפוני של המשלט. פלוגת דדו (דוד אלעזר) - מהגדוד הרביעי) ששימשה כעתודה חטיבתית, הגיעה תוך זמן קצר לשטח וכבשה את המשלט מידי הליגיון.
פלוגה ב' של גדוד 61 יצאה באותו לילה לתפוס את משלט חירבת אבו-לאחם - כהטעייה - וכן כדי לאבטח את האגף המזרחי של הגדוד השישי, שפעל במשלטי בית-נובה. פלוגה זו הותקפה בידי כוח ליגיון והחלה לסגת, כאשר לעזרתה נשלחה תגבורת - פלוגה ב' מהגדוד ה-4, בפיקוד דדו אלעזר. התפתח קרב קשה שבסיומו נתפס משלט סמוך לאבו-לאחם (נ.ג. 714) . לוחמי הגדוד הרביעי הדפו התקפת-נגד של הליגיון והוא נותר בידי צה"ל, ובכך נקבעה עובדה חשובה: לקראת ההפוגה נכלל המשלט בתחום שליטת צה"ל.


שמות הנופלים:
* בית-נובה: אליעזר וייס; דוד-זלמן לנדא (גדוד 6).
* דיר איוב ("הרכס המקביל"): יאיר רוזנבלט (גדוד 4);