כיבוש הכפר סאריס

עם תחילת ההסתערות פתח המשמר הבריטי בבניין המשאבות באש מרגמות על נווה-אילן. הרתק שעל הכיפה השיב באש מקלעים לעבר מקור הירי, והבריטים חדלו להפגיז. הפלוגה הפורצת השתלטה על הכפר, תוך-כדי טיהור מבית לבית, ואחר-כך החלה לפוצץ את בתיו. תגבורת ערבית מבית-מח'סיר, בפיקוד הקולונל העיראקי פדאל ראשיד, ניסתה לחוש לעזרת אנשי סאריס, אך נתקלה בחסימה של כוח ב' ולא הצליחה לפרוץ אותה. לגדוד הרביעי היו בפעולה זו ארבעה פצועים ולערבים שבעה הרוגים.
הכוח השלים את פיצוץ בתי הכפר וגירוש תושביו, משום שלא יכול היה להמשיך ולהחזיק בו. המג"ד העדיף את הדרך הזו, כדי שהכפר לא יחזור להיות מוצב, לאחר שכוח ‘הראל’ יחזור לבסיסו.
בניתוח שעשה לאחר שנים, מנה טבנקין את הסיבות לכך שכפר ערבי לא היה מסוגל להגן על עצמו: לא הייתה גדר סביבו, לא היה מאורגן כדי לגלות התנגדות, לא הייתה בו מערכת רפואית והיה חשש לגורל האוכלוסיה הבלתי-לוחמת. פעולה זו סיימה את מבצע ‘נחשון’.