השתלטות הליגיון וניסיונות הכיבוש

ב- 17.5.48 השתלט הליגיון הירדני על מיתחם לטרון. למחרת עברה שיירה של 18 משאיות ואחרי-כן נסגר הכביש והעיר ירושלים נמצאה במצור מוחלט. בימים הבאים תגבר הליגיון את כוחו עד לכ- 2300 חיילים מצויידים בארטילריה ובמקלעים ומחופרים היטב במיתחם המבוצר.
ב- 25.5.48 בוצעה התקפה על לטרון - מבצע 'בן-נון' א' - שהסתיימה בכישלון. למרות הכישלון, החליט הפיקוד העליון לתכנן ולבצע בהקדם מבצע נוסף לכיבוש מיתחם לטרון.
כהכנה למבצע, כבשו יחידות מחטיבה שבע - שקיבלה אחריות על הגיזרה שממול ללטרון - את הכפרים בית-ג'יז ובית-סוסין. כתוצאה מכך הוחזקה בידי צה"ל רצועה צרה, שבאמצעותה נוצר רצף עד לאזור שבשליטת חטיבת 'הראל', ועד לכביש מהרטוב לשער-הגיא, שממנו נסתעפה דרך-עפר לבית מחסיר. אך באותה רצועת-שליטה לא הייתה דרך כשירה למעבר מכוניות.
בליל 31.5.4 בוצעה התקפה נוספת - מבצע 'בן-נון' ב' - שהסתיימה גם היא בכישלון.
מספר ימים לפני-כן יצאה חוליית סיירים, מאנשי הגדוד השישי של 'הראל' - אריה טפר, יאיר מונדלק ושלמה בן-שלום - משער-הגיא, עברה דרך הפרוזדור ובית-סוסין ומשם הגיעה בשלום לחולדה. בליל 29.5.48 עברה באותו נתיב (בכיוון ההפוך) תגבורת של כ- 150 איש, מגוייסים מקרב ה’גח”ל’, שצעדה במסע לילי, בפיקודו של שלמה שילוח-שלאוך, בדרכה לאזור חטיבת 'הראל' כדי לתגבר אותה. בחלק מן הדרך ליוו אותם בג'יפ עמוס חורב וגבריאל רפפורט (גברוש) - קצין לתפקידים מיוחדים בחטיבת הראל.
חטיבה שבע, שהייתה אחראית על הגיזרה עד ל'דרך האיילות' - ביקשה דחפור וציוד הנדסי לשיפור הנתיב, כדי להכשירו למעבר כלי-רכב, על מנת לעקוף בדרך זו את קטע הכביש ליד לטרון, שנחסם בידי הליגיון.
ב- 29.5 יצאו לשטח סטון-מרכוס, שלמה שמיר (מח"ט שבע), עמוס חורב (מ"פ שהכיר היטב את השטח) וגברוש, עם קציני המיבצעים וההנדסה של חטיבה שבע כדי לקבוע את תוואי הדרך שיוכשר כדרך חלופית, מוסתרת מפני חיילי הליגיון שהיו פרושים על רכס לטרון בגיזרת דיר-איוב. הקטע הבעייתי של הדרך החל מבית-סוסין, שבו טיפסה במעלה תלול - 125 מ' לאורך ק"מ אחד - ובהמשך, במקום שבו ירדה הדרך במדרון תלול לואדי אבו-עבאד ושם התחברה עם 'דרך האיילות' עד לכביש הרטוב.