הכשרת דרך בורמה

סולל-בונה' נתבקשה לקבל אחריות על הצד המקצועי של העבודות. אל הקטע הקשה הובאו אנשי הנדסה מחיפה ומירושלים, על ציודם, כדי להגביר את קצב עבודת החציבה ולסלק סלעים על מנת לשפר את הדרך ולשפצה. הפועלים קדחו בעזרת המדחס חורים בסלעים, מילאו אותם בחומר-נפץ ופוצצו אותם. הדחפור השלים את העבודה באמצעות יישור השטח. גם פועלים אזרחיים הובאו מירושלים, כדי להכשיר את קטע הכביש מהרטוב לבית-מחסיר.
בערב ה- 7.6 הוסע הגדוד השלישי (מחטיבת 'יפתח)' באוטובוסים עד לבית-סוסין ומשם המשיך במסע רגלי לשער-הגיא, להיערכות לקראת מבצע 'יורם'.
ב- 9.6 עשו הערבים מאמץ להשתלט על הדרך. הם תקפו את אזור בית-סוסין ובמשך כל היום התנהלו קרבות על המשלטים. ההתקפה נהדפה, אך לצה"ל היו אבידות: 8 הרוגים ו- 20 פצועים.
לקראת ההפוגה, שעמדה להיכנס לתוקף ב- 11.6.48, תיכנן צה"ל מספר פעולות שנועדו לתקוף ריכוזי אויב ולהשיג יתרונות לפני הפסקת הלחימה. אחת מהן הייתה התקפה נוספת על לטרון - מבצע 'יורם' (ליל ה- 9.6. ) - שגם היא הסתיימה בכישלון.
ב- 11.6.48 הסתיים השלב הראשון של הכשרת הדרך ובו ביום עברו בה מספר משאיות נושאות שקי קמח. טרקטור כבד סייע להן בגרירה ובדחיפה בקטע העלייה, ובמדרון הונחו רשתות ברזל (שפאלות), שמנעו את החלקת המשאיות. למעשה הושלמה הדרך ('דרך שבע') ב- 14.6, ובאותו יום סייר בה מפקח מטעם האו"ם ואישר את קיומה. על-פי ההסכם, חל איסור בתקופת ההפוגה על סלילת דרכים חדשות לירושלים ועל העברת נשק אליה. קבלת האישור מן האו"ם איפשר שימוש בדרך בורמה להעברת ציוד הכרחי משך כל זמן ההפוגה.