גילוי המעבר של דרך בורמה
לפתע ראו ג'יפ נוסע למולם כשלפניו מנווט סייר. למרבה המזל לא פתחו באש - היו אלה 'רעננה' (אליהו סלע) קצין המבצעים של חטיבת 'הראל', עם אברהם חן ואנשי 'הראל' - שהחליטו לבצע סיור בכיוון ההפוך. הפגישה עוררה שמחה רבה: המעבר אפשרי.
בליל ה - 30.5 יצאו חורב וגברוש בג'יפ, ובהתקרבם לעינות סוסין החליטו לישון בשטח ולאסוף כוח לקראת המשך הסיור. בארבע לפנות בוקר שמעו רעש של רכב, ולפתע ראו ג'יפ נוסע למולם כשלפניו מנווט סייר. למרבה המזל לא פתחו באש - היו אלה 'רעננה' (אליהו סלע) קצין המבצעים של חטיבת 'הראל', עם אברהם חן ואנשי 'הראל' - שהחליטו לבצע סיור בכיוון ההפוך. הפגישה עוררה שמחה רבה: המעבר אפשרי.
בליל ה- 31.5 יצאו עשרה ג'יפים בשיירה טעונה בנשק ותחמושת, אך נאלצו לשוב על עקבותיהם, לאחר שאחד הג'יפים התהפך ליד בית-סוסין. חילוצו ארך כמעט עד עלות השחר .
בליל - 1.6 יצאה ל'הראל' על גבי ג'יפים שיירת נשק שנייה בפיקודו של 'רעננה'. המעבר בנתיב המסולע היה קשה, אפילו לג'יפים, ונדרשו סחיבות ודחיפות, בקטעים הקשים הוביל גברוש ג'יפ אחר ג'יפ על תוואי הסלעים, והשיירה הגיעה ליעדה - הדרך נפרצה. השיירה הקטנה עוררה התרגשות רבה, מאחר שקבעה עובדה חדשה בשטח: ירושלים אינה עוד במצור מוחלט!
בתחילה נסעו הג'יפים לאורך כל הדרך, עד ירושלים, בהמשך צומצמה פעילותם להעברת מטען וציוד רק בקטע הקשה, דבר שאיפשר להם לבצע מספר סבבים באותו לילה.
לדרך נקבעו שמות שונים: 'דרך הגברושים', 'נתיב הג'יפים', 'דרך שבע' (שמה הרשמי). העיתונאי קנת בילבי נתן לה את הכינוי "דרך בורמה", ע"ש הדרך שנפרצה במזרח הרחוק בתקופת מלחמת העולם השנייה בידי צבאות ארה"ב ובריטניה, שעקפה את האזור שבשליטת היפנים, ושימשה להעברת אספקה לצבא סין.
לילה אחר לילה, החל מליל ה- 2.6. עברו בדרך ג'יפים, עמוסים ככל שיכלו לשאת. נעשה ניסיון ברחבי הארץ ובצבא לגייס ולהחרים ג'יפים. אף על פי שרבים מבעלי הג'יפים העדיפו להסתירם, גדל מספר הג'יפים שגוייסו למשימה והגיע ל- 30.
האויב עמד עד מהרה על הפעילות המתרחשת מתחת לאפו, אך הסתפק בהפגזות, צליפות ושליחת סיורים -במטרה לחסל את היוזמה, אך בלא לבצע התקפה של ממש. ההפגזות והצליפות גרמו למספר נפגעים.
לקראת ליל 4.6 רוכזו ליד בית-סוסין כ- 400 סבלים ואיתם גם פרדות. האספקה והתחמושת הובאו מהשפלה עד לפני העלייה התלולה ושם נפרקו. כל סבל העמיס על גבו בכל פעם מטען של כ- 20 ק"ג ונשא אותו כ- 4 ק"מ - בדרך של עלייה וירידה תלולות. הסבלים הביאו את הציוד למקום שבו ניתן היה להעמיסו על מכוניות, ואלה לקחו אותו לירושלים. מחמת ההפגזה על בית-סוסין הועברה נקודת הפריקה לבית-ג'יז, ודרכם של הסבלים התארכה עוד ב- 2 ק"מ.
'
בליל ה- 31.5 יצאו עשרה ג'יפים בשיירה טעונה בנשק ותחמושת, אך נאלצו לשוב על עקבותיהם, לאחר שאחד הג'יפים התהפך ליד בית-סוסין. חילוצו ארך כמעט עד עלות השחר .
בליל - 1.6 יצאה ל'הראל' על גבי ג'יפים שיירת נשק שנייה בפיקודו של 'רעננה'. המעבר בנתיב המסולע היה קשה, אפילו לג'יפים, ונדרשו סחיבות ודחיפות, בקטעים הקשים הוביל גברוש ג'יפ אחר ג'יפ על תוואי הסלעים, והשיירה הגיעה ליעדה - הדרך נפרצה. השיירה הקטנה עוררה התרגשות רבה, מאחר שקבעה עובדה חדשה בשטח: ירושלים אינה עוד במצור מוחלט!
בתחילה נסעו הג'יפים לאורך כל הדרך, עד ירושלים, בהמשך צומצמה פעילותם להעברת מטען וציוד רק בקטע הקשה, דבר שאיפשר להם לבצע מספר סבבים באותו לילה.
לדרך נקבעו שמות שונים: 'דרך הגברושים', 'נתיב הג'יפים', 'דרך שבע' (שמה הרשמי). העיתונאי קנת בילבי נתן לה את הכינוי "דרך בורמה", ע"ש הדרך שנפרצה במזרח הרחוק בתקופת מלחמת העולם השנייה בידי צבאות ארה"ב ובריטניה, שעקפה את האזור שבשליטת היפנים, ושימשה להעברת אספקה לצבא סין.
לילה אחר לילה, החל מליל ה- 2.6. עברו בדרך ג'יפים, עמוסים ככל שיכלו לשאת. נעשה ניסיון ברחבי הארץ ובצבא לגייס ולהחרים ג'יפים. אף על פי שרבים מבעלי הג'יפים העדיפו להסתירם, גדל מספר הג'יפים שגוייסו למשימה והגיע ל- 30.
האויב עמד עד מהרה על הפעילות המתרחשת מתחת לאפו, אך הסתפק בהפגזות, צליפות ושליחת סיורים -במטרה לחסל את היוזמה, אך בלא לבצע התקפה של ממש. ההפגזות והצליפות גרמו למספר נפגעים.
לקראת ליל 4.6 רוכזו ליד בית-סוסין כ- 400 סבלים ואיתם גם פרדות. האספקה והתחמושת הובאו מהשפלה עד לפני העלייה התלולה ושם נפרקו. כל סבל העמיס על גבו בכל פעם מטען של כ- 20 ק"ג ונשא אותו כ- 4 ק"מ - בדרך של עלייה וירידה תלולות. הסבלים הביאו את הציוד למקום שבו ניתן היה להעמיסו על מכוניות, ואלה לקחו אותו לירושלים. מחמת ההפגזה על בית-סוסין הועברה נקודת הפריקה לבית-ג'יז, ודרכם של הסבלים התארכה עוד ב- 2 ק"מ.
'