אוניית המעפילים "עמירם שוחט"
"עמירם שוחט" הפליגה מנמל בקולי ליד נפולי באיטליה ב-6 באוגוסט 1946, כשעליה 183 מעפילים.
אוניית המעפילים עמירם שוחט
אוניית המעפילים "עמירם שוחט" (על-שמו של אחד מכ"ג יורדי הסירה שלא שבו ממשימתם, ומבכירי הימאים העברים וראשוני מובילי ספינות המעפילים) הוכנה לקראת יציאתה לארץ בנמלי דיג לה-רושל ומרסיי בצרפת.
מפקד האונייה היה איש הפלי"ם דוד (דודל'ה) בן-חורין. ה'גדעוני' היה יוסף ישראלי (לוסטיג). מלווה נוסף היה איש הפלי"ם יונתן כנרתי.
"עמירם שוחט" הפליגה מנמל בקולי ליד נפולי באיטליה ב- 6 באוגוסט 1946, כשעליה 183 מעפילים. במהלך השייט נפל נער סיפון יהודי מאלג'יר למים וטבע (בעבר שימשה האונייה כספינת משא צרפתית שפעלה באוקיינוס האטלנטי). בן-חורין הקפיד לשוות לאונייה מראה חיצוני של אוניית משא רגילה העושה דרכה לתומה למזרח הים התיכון תחת דגל צרפתי. הוא דאג שהמעפילים יישארו מרבית הזמן במחסנים למרות החום הרב בתקופה הזו של השנה, כדי למנוע גילוי מוקדם. ואמנם, מטוס ומשחתת בריטיים עברו בקירבת "עמירם שוחט" אולם לא הבחינו בתנועה חשודה כלשהי.
מטה 'המוסד לעליה ב" קבע שני אתרים אפשריים לנחיתת האונייה: נהרייה וקיסריה. לבסוף הועדפה האפשרות השניה. בבוקר ה- 16 באוגוסט הגיעה האונייה מכיוון צפון לחוף קיסריה בלא שהתגלתה. שלוש סירות של קיבוץ שדות-ים, ובהן חניכי הקורס הימי של הפלמ"ח, סייעו בהורדת המעפילים שארכה כשלוש שעות, ובסיומה פוזרו המעפילים למקומות שהוכנו מראש ביישובי הסביבה. מייד לאחר שנוסעיה הורדו, הפליגה האונייה חזרה לצרפת, אך עלתה על שירטון סמוך לאי כרתים.
"עמירם שוחט" הייתה אוניית המעפילים הראשונה מזה כשמונה חודשים (מאז "חנה סנש") שפרצה את הסגר הבריטי והורידה את נוסעיה בחוף ארץ-ישראל. אנשי 'המוסד' והפלמ"ח שאבו עידוד רב מהצלחה זו, במיוחד בימים בהם הגיעה הדריכות הבריטית לשיאה לרגל "מבצע איגלו" (תחילת גירוש המעפילים למחנות מעצר בקפריסין).
מפקד האונייה היה איש הפלי"ם דוד (דודל'ה) בן-חורין. ה'גדעוני' היה יוסף ישראלי (לוסטיג). מלווה נוסף היה איש הפלי"ם יונתן כנרתי.
"עמירם שוחט" הפליגה מנמל בקולי ליד נפולי באיטליה ב- 6 באוגוסט 1946, כשעליה 183 מעפילים. במהלך השייט נפל נער סיפון יהודי מאלג'יר למים וטבע (בעבר שימשה האונייה כספינת משא צרפתית שפעלה באוקיינוס האטלנטי). בן-חורין הקפיד לשוות לאונייה מראה חיצוני של אוניית משא רגילה העושה דרכה לתומה למזרח הים התיכון תחת דגל צרפתי. הוא דאג שהמעפילים יישארו מרבית הזמן במחסנים למרות החום הרב בתקופה הזו של השנה, כדי למנוע גילוי מוקדם. ואמנם, מטוס ומשחתת בריטיים עברו בקירבת "עמירם שוחט" אולם לא הבחינו בתנועה חשודה כלשהי.
מטה 'המוסד לעליה ב" קבע שני אתרים אפשריים לנחיתת האונייה: נהרייה וקיסריה. לבסוף הועדפה האפשרות השניה. בבוקר ה- 16 באוגוסט הגיעה האונייה מכיוון צפון לחוף קיסריה בלא שהתגלתה. שלוש סירות של קיבוץ שדות-ים, ובהן חניכי הקורס הימי של הפלמ"ח, סייעו בהורדת המעפילים שארכה כשלוש שעות, ובסיומה פוזרו המעפילים למקומות שהוכנו מראש ביישובי הסביבה. מייד לאחר שנוסעיה הורדו, הפליגה האונייה חזרה לצרפת, אך עלתה על שירטון סמוך לאי כרתים.
"עמירם שוחט" הייתה אוניית המעפילים הראשונה מזה כשמונה חודשים (מאז "חנה סנש") שפרצה את הסגר הבריטי והורידה את נוסעיה בחוף ארץ-ישראל. אנשי 'המוסד' והפלמ"ח שאבו עידוד רב מהצלחה זו, במיוחד בימים בהם הגיעה הדריכות הבריטית לשיאה לרגל "מבצע איגלו" (תחילת גירוש המעפילים למחנות מעצר בקפריסין).