אוניית המעפילים "י"ד חללי גשר א-זיב"

אוניית המעפילים "י"ד חללי גשר א-זיב" (על שמם של ארבעה עשר לוחמי הפלמ"ח שנהרגו ב"ליל הגשרים", יוני 1946, בעת תקיפת גשר א-זיב ליד נהרייה) הפליגה מנמל מיליארינו שבאיטליה ב- 16 ביולי 1947, ועליה 685 מעפילים. מפקד האונייה היה איש הפלי"ם אליעזר קליין (טל). ה'גדעוני' היה יצחק ברויר. מלווים נוספים היו אנשי הפלי"ם זאב פז, שלום דוליצקי ואורי הורוביץ.
"י"ד חללי גשר א-זיב" תוכננה לפגוש בדרכה את ספינת המעפילים "שיבת ציון", שהפליגה יום קודם לכן מחופי אלג'יריה ולקלוט את נוסעיה, אך בגלל ליקויים בתקשורת בין שתי האוניות לא יצא המפגש אל הפועל. את "י"ד חללי גשר א-זיב" גילתה משחתת בריטית ב- 26 ביולי, בהיותה במיצר מסינה בדרום איטליה. עם התקרבה לנמל חיפה ב- 28 ביולי, נצמדו אליה שלוש משחתות נוספות. האונייה הגיעה ארצה יומיים לאחר הגילוי הדרמטי של עמידת מגורשי אוניית המעפילים "אקסודוס" בצרפת.
בנסיבות החדשות, ומחשש שהבריטים ינסו לגרש גם את מעפילי "י"ד חללי גשר א-זיב" חזרה לאירופה, ניתנה לה הוראה: לא להתנגד לעליית צוות ההשתלטות הבריטי על סיפון האונייה ולהתיר העברת המעפילים לאוניית הגירוש, אם יסתבר שבכוונת הבריטים לשלחם לקפריסין. המלווים הסתפקו בחבלה מכוונת במנוע האונייה, שאילצה את הבריטים לגרור אותה לנמל חיפה.
למחרת הועלו המעפילים לאוניית הגירוש "אמפייר קומפורט" והועברו למחנה המעצר בקפריסין. המלווים הסתתרו באונייה והצליחו להתחמק מבלי שנתפסו.