אוניית המעפילים "אבא ברדיצ'ב"
"אבא ברדיצ'ב" העמיסה את 400 מעפיליה בנמל באקאר ביוגוסלביה, והתלוותה לאוניית המעפילים הגדולה "כנסת ישראל".
אוניית המעפילים "אבא ברדיצ'ב" (על שמו של הצנחן השליח הארצישראלי מפעילי תנועת "הנוער הציוני" ברומניה, שנפל בסלובקיה בנובמבר 1944 לאחר שצנח מאחורי קווי האויב הנאצי) הוכנה לקראת יציאתה לארץ בנמלי בריאלה וקונסטנצה ברומניה, על-ידי משה אוורבוך, יוסף המבורגר (הראל), ראובן הירש (יתיר), אפרים שילה, לייבל אברומסקי ושייקה דן.
האונייה שימשה בעבר כספינת תותחים, ונבקעה לשניים בעלותה על מוקש. מפקד האונייה היה אליעזר ורש (ערמוני). ה'גדעוני' היה חיים פרטקין (פורת). שם הצופן של האונייה היה "הקדושה".
"אבא ברדיצ'ב" העמיסה את 400 מעפיליה בנמל באקאר ביוגוסלביה, והתלוותה לאוניית המעפילים הגדולה "כנסת ישראל". על פי התוכנית, עם התקרבה לחופי הארץ, הייתה האונייה אמורה להעביר את המעפילים לאונייה "כנסת ישראל", לקחת את הצוותים הזרים של שתי האוניות ולשוב לאירופה; על מנת שאונייה אחת לפחות, ושני הצוותים, לא יפלו לידי הבריטים, ויוכלו להשתתף בהפלגות נוספות.
שתי האוניות הפליגו ב- 5 בנובמבר 1946. הקשר ביניהן התבצע באמצעות מכשיר טלפון, והן הפליגו זו בקירבת זו.
ב- 9 בנובמבר נקלעו שתי האוניות לסערה קשה בים האדריאטי. "אבא ברדיצ'ב" נכנסה לשדה מוקשים בין שני איים, מנועה השתתק והרוח החלה לגרור אותה לעבר אחד האיים. "כנסת ישראל" התקרבה כדי לנסות ולהתחבר בעזרת חבלים, אך בינתיים הצליח הצוות של "אבא ברדיצ'ב" לחדש את פעולת המנוע. אולם, כאשר התרחקה "כנסת ישראל", נדם המנוע בשנית. הניסיונות לחבר את שתי האוניות נכשלו. תוך כדי התימרונים נסחפה "אבא ברדיצ'ב" לאחד האיים הסלעיים, התרסקה, וטבעה על כל ציודה. המעפילים הצליחו להיחלץ בשלום מהאונייה הודות לתושיית אנשי הצוות והמלווים, ולעלות לאי בחוף הדלמטי. מנמל דייגים סמוך שוגרה ספינת דייג קטנה וכן סירת משטרה, ובסיוען הועברו המעפילים מהאי ל"כנסת ישראל" והמשיכו את מסעם לארץ-ישראל.
האונייה שימשה בעבר כספינת תותחים, ונבקעה לשניים בעלותה על מוקש. מפקד האונייה היה אליעזר ורש (ערמוני). ה'גדעוני' היה חיים פרטקין (פורת). שם הצופן של האונייה היה "הקדושה".
"אבא ברדיצ'ב" העמיסה את 400 מעפיליה בנמל באקאר ביוגוסלביה, והתלוותה לאוניית המעפילים הגדולה "כנסת ישראל". על פי התוכנית, עם התקרבה לחופי הארץ, הייתה האונייה אמורה להעביר את המעפילים לאונייה "כנסת ישראל", לקחת את הצוותים הזרים של שתי האוניות ולשוב לאירופה; על מנת שאונייה אחת לפחות, ושני הצוותים, לא יפלו לידי הבריטים, ויוכלו להשתתף בהפלגות נוספות.
שתי האוניות הפליגו ב- 5 בנובמבר 1946. הקשר ביניהן התבצע באמצעות מכשיר טלפון, והן הפליגו זו בקירבת זו.
ב- 9 בנובמבר נקלעו שתי האוניות לסערה קשה בים האדריאטי. "אבא ברדיצ'ב" נכנסה לשדה מוקשים בין שני איים, מנועה השתתק והרוח החלה לגרור אותה לעבר אחד האיים. "כנסת ישראל" התקרבה כדי לנסות ולהתחבר בעזרת חבלים, אך בינתיים הצליח הצוות של "אבא ברדיצ'ב" לחדש את פעולת המנוע. אולם, כאשר התרחקה "כנסת ישראל", נדם המנוע בשנית. הניסיונות לחבר את שתי האוניות נכשלו. תוך כדי התימרונים נסחפה "אבא ברדיצ'ב" לאחד האיים הסלעיים, התרסקה, וטבעה על כל ציודה. המעפילים הצליחו להיחלץ בשלום מהאונייה הודות לתושיית אנשי הצוות והמלווים, ולעלות לאי בחוף הדלמטי. מנמל דייגים סמוך שוגרה ספינת דייג קטנה וכן סירת משטרה, ובסיוען הועברו המעפילים מהאי ל"כנסת ישראל" והמשיכו את מסעם לארץ-ישראל.