דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

אוניית המעפילים "אף על פי כן"

"אף על פי כן" הפליגה ב-15 בספטמבר 1947 מפורמיה בדרום איטליה, כשעליה 434 מעפילים.
אוניית המעפילים "אף על פי כן" (אוניית המעפילים הראשונה לאחר "פרשת אקסודוס", ומכאן שמה) שימשה בעבר כפולשת בצי האיטלקי. אנשי "המוסד לעלייה ב" קיוו לנצל את תכונותיה הייחודיות שאיפשרו לה לשוט במים רדודים, ולהביא את המעפילים עד לחוף ממש.
מפקד האוניה היה יצחק לנדאור. ה'גדעונים' היו חיה פיפרברג (בר מאיר) ויוסף לזרובסקי. מלווים נוספים היו אנשי הפלי"ם יהושע (אוסי) רביד, אלי שחר ומשה קרופניק.
"אף על פי כן" הפליגה ב-15 בספטמבר 1947 מפורמיה בדרום איטליה, כשעליה 434 מעפילים. מטוס סיור בריטי גילה את האונייה ב-26 בספטמבר, בעת שהייתה כ-20 מייל צפונית לפורט סעיד. ארבע משחתות הקיפוה בעודה נעה לעבר חוף ניצנים. כאשר התקרבה אליה אחת המשחתות, נגחה בה אוניית המעפילים במלוא העוצמה, וכתוצאה מכך נגרם נזק קל למשחתת. בעקבות ההתנגשות, פתחו יתר המשחתות בתמרונים שנועדו לחסום את דרכה של אוניית המעפילים, עד שאחת מהן התקרבה והנחיתה על סיפונה צוות השתלטות.
החיילים הבריטים התפרצו לעבר גשר הפיקוד תוך כדי ירי מנשק קל.
כתוצאה מהירי נהרג המעפיל נח גולדפרב (בן 25) ותשעה מעפילים נוספים נפצעו, מהם שניים קשה. החיילים הכניעו את המעפילים הנאבקים לאחר עימות קצר, וגררו את האונייה לנמל חיפה. למחרת הועלו המעפילים לאוניות הגירוש "אמפייר קומפורט" ו"אמפייר רסט" ונלקחו למעצרבמחנות החורף בקפריסין. בקרב המעפילים הייתה מלשינה (בשם בטי פידלר), שזיהתה עבור החיילים הבריטים את המלחים ושניים מהמלווים. אף על פי כן הצליחו המלווים שזוהו להתערבבקרב המעפילים ולעלות לאוניות הגירוש.
"אף על פי כן" הייתה אוניית המעפילים האחרונה שבה גילו המעפילים התנגדות פעילה ונמרצת בעת שהחיילים הבריטים השתלטו עליהם. ימים אחדים לאחר מכן שונתה מדיניות ההתנגדות באוניות המעפילים.
"אף על פי כן" מוצבת כיום במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה, ומשמשת כמוזיאון לתולדות ההעפלה.