אוניית המעפילים "יהודה הלוי"

אוניית המעפילים "יהודה הלוי" (על-שמו של המשורר היהודי שחי בימי הביניים בספרד, והפליג לארץ בערוב ימיו) הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל מרסיי בצרפת בידי צוות בראשותו של גדעון (גדע) שוחט. האונייה שימשה בעבר לצורכי מסחר ושיט חופים בים הצפוני. רב-החובל היה וילי לאגונה (ספרדי). מפקד האונייה היה איש הפלי"ם ישראל חרקובסקי (חורב). ה'גדעוני' היה יעקב מלניצר (נצר). מלווה נוסף היה איתן ספוז'ניק - מנוחין.
"יהודה הלוי" הפליגה ב- 11 במאי 1947 מחוף אלג'יר, כשעליה 399 מעפילים. שיירה ובה 250 מעפילים נוספים שאמורים היו להצטרף להפלגה, נתפסה בידי השלטונות הצרפתים בדרכה לחוף. במהלך ההפלגה חלתה ילדה מקרב המעפילים ונפטרה. האונייה עצרה בדרכה כדי להצטייד בפחם בפלרמו, ועם יציאתה מהאי ב- 19 במאי, החלה משחתת בריטית לשוט בעקבותיה.
ב- 31 במאי הקיפו חמש משחתות את "יהודה הלוי". שתיים מהן נגחו בכוח רב באוניית המעפילים. חיילים בריטים עלו לסיפונה ותוך התזת גז מדמיע השתלטו עליה. המלווים הספיקו לחבל במנועי האונייה, והבריטים גררוה לנמל חיפה. ב- 1 ביוני הועלו המעפילים לאוניית הגירוש "אושן וויגור" שהעבירה אותם למחנה מס' 55 בקאראולוס, קפריסין. המלווים התערבו בקרב המעפילים ויצאו עימם לקפריסין.