אוניית המעפילים "לטרון"

אוניית המעפילים "לטרון" (על שמו של מחנה המעצר הבריטי שבו הוחזקו מנהיגי היישוב שנאסרו ב"שבת השחורה") הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בשוודיה ובנמל מרסיי בצרפת, בידי יהושע רבינוביץ (בהרב), אבינועם, ויוסף הובר (דרור). בעבר שימשה כאוניית משא-נוסעים מעורבת, לשייט חופים. רב החובל של האונייה היה אלבר לאימז קאריון (ספרדי). מפקד האונייה היה אורי גרינבלט (גורן). ה'גדעוני' היה יצחק גולן. מלווים נוספים: אנשי הפלי"ם שלום שוורץ ובנימין שטרסמן (נתיב).
"לטרון" הפליגה מנמל סט בצרפת ב- 19 באוקטובר 1946, כשעליה 1,252 מעפילים. מסע האונייה היה רצוף תלאות: מהירותה לא עלתה על 5 קשר, ומשום כך הוכפל זמן ההפלגה המתוכנן, והמזון והמים אזלו; יציבותה התערערה לאחר שאזל מלאי הפחם שסייע לייצובה, ומים חדרו למקומות שונים. הבריטים גילו את הכנת האונייה עוד במרסיי ועקבו אחריה, אף שנכשלה התערבותם אצל שלטונות צרפת למנוע את יציאתה. מטוס סיור בריטי גילה את האונייה ב- 29 באוקטובר וכעבור יומיים הקיפו אותה ארבע משחתות בריטיות. שתים מהמשחתות נגחו בדופן ובחרטום של "לטרון" על-מנת לאלצה לעצור. צוות המלווים אירגן מבעוד מועד קבוצת מעפילים שתפקידה היה למנוע מהבריטים לעלות לסיפון, וכן הוכנה קבוצת שחיינים שנועדה להגיע לחוף בשחייה. אולם למרות ההכנות השתלטו החיילים הבריטים על גשר הפיקוד תוך שימוש בגז מדמיע ובסילוני מים, ודיכאו במהירות כל ניסיון התנגדות. המלווים חיבלו בכוונה במנועים, אך הבריטים אלצו את הצוות הספרדי של "לטרון" להתניעה מחדש.
האונייה נגררה לנמל חיפה ב- 1 בנובמבר, המעפילים הורדו ממנה ללא מאבק והועברו לאוניות הגירוש "אמפייר הייווד" ו"אושן וויגור". שלום שוורץ הסתתר בארון חלקי החילוף של האונייה, וחולץ ממנה כעבור יומיים בסיוע אנשי חברת "העוגן". יתר המלווים התערבו בקרב המעפילים ויצאו איתם לקפריסין. המעפילים נלקחו למחנה מעצר מס' 63 בקראולוס.