דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

אוניית המעפילים "אליהו גולומב"

"אליהו גולומב" הפליגה ארצה יחד עם "דב הוז" ב- 8 במאי 1946, כשעליה 339 מעפילים.
אוניית המעפילים "אליהו גולומב" (על-שמו של מפקד אירגון ה'הגנה' שנפטר ביוני 1945) הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל לה-ספציה באיטליה בידי אנשי 'המוסד לעליה ב'. רב החובל של האונייה היה אנסלדו (איטלקי). מפקד האונייה היה איש הפלי"ם פטר הופמן.
"אליהו גולומב" הייתה אמורה להפליג למשימתה בראשית אפריל 1946 יחד עם אוניית המעפילים "דב הוז". אולם השלטונות הבריטים חשפו את ההכנות ליציאה, הטילו מצור על נמל לה-ספציה ומנעו את ההפלגה. שלהבת פראייר וישראל ליברטובסקי, שאירגנו את שיירת המעפילים, נעצרו. כתגובה לפעולות הבריטים, הכריזו המעפילים בהנהגתו של יהודה ארזי, מרכז פעולות 'המוסד לעליה ב'' באיטליה באותה עת, על שביתת רעב שארכה שלושה ימים וזכתה לתהודה רבה בכלי התקשורת בעולם. בהתערבותם של גורמים פוליטיים באיטליה ובבריטניה איפשרה לבסוף הממשלה הבריטית למעפילים להפליג ארצה, והחליטה לנכות את מספרם ממיכסת ה'סרטיפיקטים' (רישיונות עלייה) החודשית.
"אליהו גולומב" הפליגה ארצה יחד עם "דב הוז" ב- 8 במאי 1946, כשעליה 339 מעפילים. לפני ההפלגה שנעשתה בגלוי נערך טקס רב רושם בנמל שציין את ניצחון המאבק העקשני של המעפילים בפרשת "לה-ספציה".
"אליהו גולומב" הגיעה לנמל חיפה כשהיא מלווה על-ידי שתי משחתות בריטיות ב- 13 במאי. כמובטח, הורשו המעפילים להיכנס לארץ באורח חופשי.
האונייה חזרה לאיטליה ב- 29 במאי כשעליה פטר הופמן ואליעזר טל מהפלי"ם שליוו את "אליהו גולומב" ו"דב הוז" ארצה, וכן שלושה 'גדעונים', שישה ימאים ושניים מאנשי אירגון 'הבריחה' לצורך תיגבור מפעל ההעפלה.