אוניית המעפילים "האומות המאוחדות"

אוניית המעפילים "האומות המאוחדות" (כשם הארגון הבינלאומי שהחליט על חלוקת ארץ-ישראל והקמת מדינה יהודית, ב- 29.11.47) הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל פורטו-ונרה באיטליה. האונייה נבנתה באיטליה ושימשה כמפרשית בימי מלחמת העולם השנייה. מפקד האונייה היה איש הפלי"ם דוד מימון. ה'גדעונית' הייתה שושנה קלירס (כרמלי). מלווה נוסף היה מן ורדי.
"האומות המאוחדות" הפליגה ב- 24 בדצמבר 1947 מנמל צ'יוויטוקיה, כשעליה 537 מעפילים. השלטונות הבריטים, שהתרכזו באותה עת בלכידתן של צמד ה"פאנים" ("פאן יורק" ו"פאן קרשנט") לא השגיחו בה. משיקולים של האחראים להורדה בארץ, נמסרה לאונייה הוראה לשנות את מסלולה יום לפני תום המסע: לפנות דרומה ולהגיע לתל-אביב מכיוון מצריים, במקום להגיע לנהרייה מצפון. מימון חשש שהארכת ההפלגה תחשוף את אוניית המעפילים למעקב הבריטים וגם תגרום להחמצת היתרון האפשרי של נחיתה ב- 1 בינואר, שעה שהבריטים יהיו פחות עירניים לאחר החגיגות לכבוד כניסת השנה האזרחית החדשה. הוא החליט על דעת עצמו לדבוק בתוכנית המקורית שקבעה כי הנחיתה תהיה בנהרייה.
אוניית המעפילים הצליחה לנחות בחוף נהרייה, בצהריי ה- 1 בינואר 1948, מבלי שהתגלתה. היא עלתה על שרטון במרחק כ- 80 מטר מהחוף, ומייד הוחל בהורדת המעפילים בסיוע המלחים האיטלקיים של האונייה ותושבים מהסביבה שהוזעקו למקום. ההורדה ארכה כשלוש שעות. כ- 300 מעפילים נותרו בנהרייה, והיתר פוזרו ביישובי האזור. כוחות הצבא הבריטים התמהמהו בתגובתם ורק כעבור שעות אחדות החלו בחיפושים, במהלכם איתרו חלק מהמעפילים. אולם לאחר משא-ומתן עם הנהלת-הסוכנות היהודית, ויתרו הבריטים ושיחררו את המעפילים ממעצרם.
"האומות המאוחדות" הייתה אוניית המעפילים האחרונה שפרצה את ההסגר הבריטי על חופי ארץ-ישראל.