אוניית המעפילים "בן הכט"

אוניית המעפילים "בן הכט" הייתה היחידה שהגיעה ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה, שלא אורגנה בידי 'המוסד לעלייה ב'', אלא
בידי גורמים המקורבים לתנועה הרוויזיוניסטית.
האונייה נרכשה ונשלחה למשימתה ביוזמת ה"ליגה האמריקאית למען ארץ-ישראל חופשית", אירגון המקורב לתנועה הרוויזיוניסטית, ונשאה את שמו של סופר ומחזאי יהודי-אמריקאי שהזדהה עם השקפות הרוויזיוניסטים והיה חבר בליגה. רכישת האונייה מומנה בהכנסות ממחזהו המצליח מאוד של הכט - "דגל נולד", שעניינו מאבק ההעפלה של פליטים יהודים במצור הבריטי.
האונייה שימשה בעבר כיאכטה פרטית, ובימי מלחמת העולם השנייה שירתה במשמר החופים האמריקאי כאוניית רדאר. "בן הכט" הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בניו-יורק, בידי מוריס גינזבורג ומתנדבים מקומיים שנרתמו למשימה. מפקדי האונייה היו משה שוורץ ושמחה ברלין.
צוות האונייה הורכב מ- 18 מתנדבים אמריקאים.
"בן הכט" הפליגה ב- 28 בפברואר 1947, מנמל פורט דה-בוק בצרפת, כשעל סיפונה 626 מעפילים. האונייה תוכננה לנחות בחופי נתניה, שרבים מתושביה הזדהו באותם הימים עם הרווזיוניסטים. הבריטים גילו את האונייה ב- 9 במארס, והשתלטו עליה ללא כל התנגדות. "בן הכט" הובאה לנמל חיפה והמעפילים הועברו לאוניות הגירוש, שלקחו אותם למחנה המעצר מס' 66 בקפריסין.